"יין ושכר אל תשת" (ויקרא י', ט):
אברהם אופיר שמש
המונח 'שֵׁ כָ ר' במקרא ובפרשנות הבתר-מקראית
'שֵׁ כָ ר' הוא מונח רווח למדיי במקורות היהודיים לדורותיהם. משמעותו של מושג זה
ועד כה טרם 1 נידונה במספר מצומצם של מחקרים העוסקים בראליה הקדומה,
הוצגה תמונה מקיפה המטפלת במשמעויותיו בחתך ספרותי-היסטורי רחב -
מהמקרא, דרך ספרות חז"ל ותרגומי המקרא, ספרות הגאונים ועד לספרות היהודית
של ימי הביניים ושל העת החדשה.
בחינת המונח שכר על רקע הסוג הספרותי שבו הוא נזכר, לצד דיון בהיבטים
התרבותיים, הבוטניים והחקלאים המקומיים של אותו מקור יכולה לזרוק אור על
משמעות המושג במקורו האותנטי. כמו כן, באמצעות מתודה זו ניתן יהיה לעמוד על
מניעי הפרשנות המאוחרת המוצעת למקור המקראי הקדום.
השכר במקרא
היקרויות מקראיות
השכר נזכר ברחבי הספרות המקראית בהקשרים שונים. נציג את המקורות
העיקריים בסוגיה בטבלה הבאה:
1 .ראה: נ' שפירא, 'תעשיית היין לפי המקורות העבריים הקדומים', קורות ג, תשכ"ג-תשכ"ד,
עמ' 50-48 ;י' פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים תשנ"ד, עמ' 81.
שתיית שכר בעזרת קנים
מצויירת על פני חותם
גליל שומרי. דרך שתייה
כזו השפיעה על השותים
בצורה משמעותית יותר
מאשר שתייה בכוסות
E. Porada, Corpus :מתוך(
of Ancient Near Eastern
Seals 1, Washington
.(1948, no. 112
אברהם אופיר שמש
16
אזכורי השכר במקרא2
פסוק מקור ההקשר הספרותי
1 יַיִן וְ שֵׁ כָר אַל תֵּ שְׁ תְּ אַ תָּ ה וּבָ נֶי אִ תָּ
בְּ בֹאֲ כֶם אֶ ל אֹהֶ ל מוֹעֵד וְ א תָ מֻתוּ
חֻקַּ ת עוֹלָם לְדֹרֹתֵ יכֶם
ויקרא י', ט איסור שתיית יין ושכר בעת
עבודת הכוהנים במשכן
2 מִ יַּיִן וְ שֵׁ כָר יַזִּיר חֹמֶ ץ יַיִן ֹ וְ חמֶ ץ שֵׁ כָר
א יִשְׁ תֶּ ה וְ כָל מִ שְׁ רַ ת עֲנָבִ ים א
יִשְׁ תֶּ ה וַעֲנָבִ ים לַחִ ים וִ יבֵשִׁ ים א
יֹאכֵל
במדבר ו', ג איסורי נזיר
3 וְ נִסְ כּוֹ רְ בִ יעִ ת הַ הִ ין לַכֶּבֶשׂ הָ אֶ חָ ד
בַּ קֹּדֶ שׁ הַ סֵּ נֶסֶ שֵׁ כָר לַ ה'
במדבר כ"ח, ז ניסוך שכר על המזבח
4 וְ עַ תָּ ה הִ שָּׁ מְ רִ י נָא וְ אַל תִּ שְׁ תִּ י יַיִן
וְ שֵׁ כָר וְ אַל תֹּאכְלִי כָּל טָ מֵ א
שופטים י"ג, ד איסור נזיר (שמשון)
5 וַיֹּאמֶ ר לִי הִ נָּ הָ רָ ה וְ יֹלַדְ תְּ בֵּן וְ עַ תָּ ה
אַל תִּ שְׁ תִּ י יַיִן וְ שֵׁ כָר וְ אַל תֹּאכְלִי כָּל
טֻמְ אָה כִּי נְזִיר אֱ הִ ים יִהְ יֶה הַ נַּעַ ר מִ ן
הַ בֶּ טֶ ן עַ ד יוֹם מוֹתוֹ
שופטים י"ג, ז כנ"ל
6 הוֹי מַ שְׁ כִּימֵ י בַ בֹּקֶ ר שֵׁ כָר יִרְ דֹּפוּ
מְ אַחֲ רֵ י בַ נֶּשֶׁ ף יַיִן יַדְ לִיקֵ ם
ישעיהו ה', יא שתיית שכר כתופעה
חברתית שלילית
7 הוֹי גִּבּוֹרִ ים לִשְׁ תּוֹת יָיִן וְ אַנְשֵׁ י חַ יִל
לִ מְ סֹ שֵׁ כָר
ישעיהו ה', כב כנ"ל, השתיינים מראים את
כוחם במזיגת משקאות
משכרים ושתייתם
8 בַּ שִּׁ יר א יִשְׁ תּוּ יָיִן יֵמַ ר שֵׁ כָר לְשֹׁתָ יו ישעיהו כ"ד, ט העיר תחרב ושמחתה
תושבת וכך גם המשתאות
והנגינות
9 וְ גַם אֵ לֶּה בַּ יַּיִן שָׁ גוּ וּבַ שֵּׁ כָר תָּ עוּ כֹּהֵ ן
וְ נָבִ יא שָׁ גוּ בַ שֵּׁ כָר נִבְ לְעוּ מִ ן הַ יַּיִן תָּ עוּ
מִ ן הַ שֵּׁ כָר שָׁ גוּ בָּ רֹאֶ ה פָּ קוּ פְּ לִילִיָּה
ישעיהו כ"ח, ז השכרות היא תופעה
שלילית הפוגעת גם באליטה
של העם: כוהנים ונביאים
10 הִ תְ מַ הְ מְ הוּ וּתְ מָ הוּ הִ שְׁ תַּ עַ שְׁ עוּ וָשֹׁעוּ
שָׁ כְרוּ וְ א יַיִן נָעוּ וְ א שֵׁ כָר
ישעיהו כ"ט, ט המתנגדים לנביא הם כמו
שיכור המתנדנד משתיית יין
ושכר
11 אֵ תָ יוּ אֶ קְ חָ ה יַיִן וְ נִסְ בְּ אָה שֵׁ כָר וְ הָ יָה
כָזֶה יוֹם מָ חָ ר גָּדוֹל יֶתֶ ר מְ אֹ ד
ישעיהו נ"ו, יב מנהיגי העם שקועים
בשכרות ואינם דואגים לבני
עמם
12 הוֹי מַ שְׁ קֵ ה רֵ עֵ הוּ מְ סַ פֵּ חַ חֲ מָ תְ וְ אַף חבקוק ב', טו האיש הרשע משקה את
2 .במקורות המוצגים בטבלה הדגשנו גם את היין, שכן כוונתנו להלן היא גם לברר את
משמעות השכר ביחס ליין.
"יין ושכר אל תשת" (ויקרא י', ט): המונח "שכר" במקרא ובפרשנות הבתר-מקראית
17
שַׁ כֵּר לְמַ עַ ן הַ בִּ יט עַ ל מְ עוֹרֵ יהֶ ם רעיו משקאות משכרים כדי
לגלות ערוותם
13 יָשִׂ יחוּ בִ י יֹשְׁ בֵי שָׁ עַ ר וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵ י
שֵׁ כָר
תהילים ס"ט, יג דוד מתאר את ההווי של
שתייני השכר המדברים
עליו
14 לֵץ הַ יַּיִ ן הֹמֶ ה שֵׁ כָר וְ כָל שֹׁגֶה בּוֹ א
יֶחְ כָּם
משלי כ', א ריבוי שתיית שכר פוגע
בחכמה
15 אַל לַמְ לָכִים לְ מוֹאֵ ל אַל לַמְ לָכִים שְׁ תוֹ
יָיִן וּלְרוֹזְנִים או [אֵ י קרי] שֵׁ כָר
משלי ל"א, ד אל למלכים ורוזנים להרבות
בשתיית משקאות משכרים
16 תְּ נוּ שֵׁ כָר לְאוֹבֵד וְ יַיִן לְמָ רֵ י נָפֶשׁ משלי ל“א, ו השכר כמשקה המועיל
לאובדים ועגומי נפש
מן המקורות הנזכרים לעיל עולות העובדות הבאות:3
א. השכר נזכר בסמיכות ליין, כצמד מילים "יין ושכר"4 או בנפרד מהיין, אולם
יש והשכר עומד לעצמו, ללא יין, אולם אזכורים מסוג זה מעטים 5 בתקבולת לו.
6 יחסית לעומת אזכורו לצד היין.
ב. השכר נזכר במגוון נושאים מקראיים-ספרותיים, עובדה המלמדת כשלעצמה על
מקומו בתרבות הראלית של תקופת המקרא. השכר מופיע בהקשרים חוקתיים-
פולחניים ודתיים, כגון איסורי נזיר או פולחן המקדש, אולם גם ביחס לתופעות
חברתיות, כגון השכרות. כפי שניתן לראות מהטבלה, הנביא ישעיהו בולט מאוד
מבחינה זו, שכן הוא מייחד מקום חשוב בתוכחתו להרגליהם הקלוקלים של בני
החברה הישראלית העירונית בנוגע לשתיית יין ולתרבותם המסואבת. ישעיהו
גם מתייחס להבדלי עיתוי שתיית היין והשכר: את השכר שותים בבוקר בעוד
שאת היין בערב (ישעיהו ה', יא). מחבר משלי מדגיש את תכונתו המשכרת
השלילית של השכר, מחד גיסא, ואת יתרון ההשפעה של השכר על אנשים מרי
נפש, מאידך גיסא.
