מס עזבון או מס ירושה- האמנם?
ד"ר אלון קפלן עו"ד
ליאת אייל עו"ד
כל בוקר מתפרסמת כותרת חדשה בעיתונים לגבי הטלת מס עיזבון או מס ירושה ודיונים ציבוריים רבים מתנהלים בנוגע למידת הצורך והצדק בהטלת מיסים אלו. הופעל לחץ כבד והנושא נותר מחוץ לחוק ההסדרים האחרון אך לא ברור אם יוחזר לקדמת הבמה בקרוב. ההבדל המהותי בין מס העיזבון למס הירושה הוא שהראשון מוטל על רכוש הנפטר (העיזבון) והשני מוטל על היורשים המקבלים ירושה. ייתכן והכותרות הסוטרות בעיתונים נועדו להטעות את הציבור ולמנוע התייחסות עניינית במועד המתאים. המאמר הזה מבוסס על הנחת יסוד לגבי הטלת המס במהלך קדנציית הממשלה הנוכחית, ללא דיון בצידקתו.
בשנות ה-70 הוטל בישראל מס עיזבון שבוטל בשנת 1981 מסיבות שונות. הדיון שב למרחב הציבורי כבר בשנת 2000 עם פרסומו של דו"ח ועדת בן-בסט אך ההמלצות לא התקבלו בשל לחץ מצד גורמים בעלי עניין. מס עיזבון או ירושה קיימים במדינות רבות בעולם כגון ארה"ב, קנדה, אנגליה והדיעה הרווחת בעולם היא שיש להטילו על מי שייצר עושר רב כהחזר לחברה.
קיימת הצעת חוק של חברות הכנסת דאז מרינה סולודקין ושלי יחימוביץ' להטלת מס עיזבון משנת 2010 המבוססת בחלקה על המלצות ועדת בן-בסט, אליה נתייחס בשל העובדה שייתכן ותהווה בסיס להצעת חוק מעודכנת. הצעת החוק מטילה מיסים בשיעור של 10% על עיזבון ששוויו מעל 10 מיליון שקלים. סכום זה אמנם אינו מבוטל אך בשל עליית ערך הנדל"ן בישראל, לאנשים רבים יותר מדירה אחת ובשל כך שווי רכוש של 10 מיליון שקלים. במקרים רבים, הורים אף רוכשים דירות לילדיהם (הבגירים) אך רושמים את בעלות הדירות על ההורים בשל חשש מגירושין של הזוגות הצעירים. ציבור זה עלול למצוא את עצמו ברשת מס העיזבון או הירושה. ייתכן ויש לשקול החרגת דירת מגורים יחידה (כפי שנכלל בחוק שבח מקרקעין) עד לסכום מסויים, למשל, 4 מיליון שקלים לדירה.
הכלת המס על עיזבונות של תושבי חוץ הנפטרים כשבבעולתם רכוש בישראל, מעלה דיון נפרד, הרי שכפי שהוסבר מעלה, מדינות רבות בעולם מטילות מיסים אלה על רכוש תושביהם בכל העולם. התוצאה עלולה להיות מס עיזבון או ירושה כפול, במדינת תושבות ובישראל, אלא אם מעדכנים ומתקנים את אמנות כפל המס עליהן חתומה ישראל, טרם הטלת מיסים אלו על תושבי החוץ.הצעת החוק אמנם מתייחסת לתושבי ישראל אך האם קיימת הצדקה לפטור תושבי חוץ המחזיקים נדל"ן רב ובעל ערך בישראל? לצורך חישובי מס שבח, תושבי חוץ אינם זכאים לפטור כפי שהיה נהוג בעבר, מדוע לפטור ממס עיזבון או ירושה? ניתן אולי לשקול החרגת דירת 'מגורים' יחידה כפי שהוצע עבור תושבי ישראל. קיימות מדינות בעולם כגון קנטונים מסויימים בשוויצריה, המגבילים רכישת נדל"ן ע"י תושבי חוץ באזורים מסויימים אך סביר להניח שישראל לא תלך כל כך רחוק.
גם אם מדובר רק בתושבי ישראל, עלול להיווצר כפל מס לתושבי ישראל שלהם רכוש בארה"ב. במידה ומדובר בתושבי ישראל המחזיקים גם באזרחות אמריקאית, עליהם חלים מיסי עיזבון פדרלים ואולי אף מדינתיים בשל אזרחותם. האם יקבלו זיכוי בין שתי המדינות לגבי מיסים אלה? לגבי אזרחים ישראלים עם רכוש בארה"ב, חוקי ארה"ב פוטרים ממס עיזבון יחידים המחזיקים רכוש עד לשווי של כ- 60,000$ למי שאינו אזרח. האם יהיה זיכוי בישראל למיסים ששולמו בארה"ב עבור מצבים אלה?
הטלת מיסים אלו תגרור דרישות משפטיות וכלכליות עם פטירתו של אדם. תכול חובת מינוי מנהל עיזבון כדי לטפל בניהול העיזבון, מכירת רכוש (במידת הצורך) לשם תשלום המיסים, תשלום המיסים וסיום העיזבון. כל זאת לא כולל את הצורך בשמאויות לרכוש כגון נדל"ן, השקעות בחברות הזנק (סטארט-אפ) או השקעות לא נזילות אחרות, כמו גם, חברות עסקיות פעילות. ללא ספק, יצירת עבודה רבה בתחומים מגוונים לאנשי מקצוע רבים.
סיכום
הסוגיה של הטלת מס עזבון או מס ירושה הועלתה לדיון בציבור בעקבות המחאה החברתית .מקריאת המאמרים והדיונים בנושא ברור שמס העיזבון לא נועד מלכתחילה ליצור מס חדש שיהווה מקור לגביית מיסים אלא לענות על הדרישה ל"צדק חברתי".עיתון "הארץ" דיווח על הצעת חוק של ח"כ י.שמולי אשר מציע מס עזבון של 25% על עיזבונות גדולים ששווים מ- 10 מליון שקלים.
לפי ההצעה תקבולי המס ישמשו ליישום תוכנית לעידוד הורים ליצירת חסכון עבור ילדיהם.
אם אכן תוגש הצעת חוק כזאת יש להניח שיפתחו הדלתות ויוצעו תכניות שונות לשימוש בכספים שייגבו על פי החוק החדש. ספק אם אכן ניתן יהיה לשלב "תכניות חברתיות" כאלה במסגרת החוק למס עיזבון. יש המציעים הטלת מס מיוחד על ההון שניתן לגבות אותו באופן שוטף ללא צורך לחכות לפטירת האדם ולעבור את דרך החתחתים לגביית מס העיזבון.
סוגית מס העיזבון מעלה שאלות רבות בתחומי משפט, מיסוי וכלכלה. יתכן שרצוי להקים ועדה של אנשי מקצוע אשר יבדקו את השאלה העקרונית אם אכן ראוי להטיל מס כזה בישראל, ואם כן מה הדרך לפעולה לחקיקת חוקים נוספים שיסייעו לגביית המס ולשימוש שייעשו בכספים שיכנסו לקופת המדינה.
ד"ר אלון קפלן, עו"ד בישראל, בניו-יורק ובגרמניה, הוא נשיא הסניף הישראלי של STEP, אגודת נאמנים בינלאומית, וכן חבר האקדמיה הבינלאומית לנאמנויות והון משפחתי. כמו כן, ד"ר קפלן שימש כעורך ספרים בנושא נאמנויות ופרסם מאמרים רבים בתחום הטיפול בהון המשפחתי בכתבי עת מובילים בעולם. עבודת הדוקטורט של ד"ר קפלן נעשתה באוניברסיטת ציריך בנושא נאמנויות בישראל.
ליאת אייל, עו"ד, ארונסון, רונקין-נור, אייל, משרד עורכי דין. ליאת מייצגת לקוחות מרחבי העולם בתחום הנאמנויות, הלקוחות הפרטיים וירושות. ליאת חברה בלשכת עורכי הדין בניו יורק מ- 1998 ובלשכת עורכי הדין בישראל מ- 2005. ליאת הינה חברת סטפ, חברה באקדמיה הבינלאומית לנאמנויות והון משפחתי (TIAETL) ובקולג' האמריקאי ליועצי נאמנויות ועיזבונות (ACTEC) . ליאת מפרסמת מאמרים רבים בכתבי עת מובילים בעולם ומרצה בכנסים בינלאומיים בנושאי התמחותה.
