השנה 2018, תתקשרו לאנשים
עמית נויפלד
לפני כשבוע ביקשתי להתייעץ עם וטרינר שעובד בשכונת מגורי. מצאתי את מספר הנייד שלו ברשת ושלחתי
שיחות הטלפון, הן הפרטיות והן העסקיות, מצויות תחת מתקפה מזה זמן מה. כתבות, טורי דעה, סטטוסים ברשתות החברתיות ואפילו סרטון וידאו שהקדיש לנושא תאגיד השידור "כאן" (שהגדיל לעשות וקורא ל"יום ללא שיחות טלפון" ממש היום), תוקפים את העוסקים במלאכה העתיקה של החיוג, ומאשימים אותם בגסות רוח, בפלישה, בכפייה, והנורא מכול, באי יעילות – שהרי תקופתנו העלתה את היעילות לדרגת קדושה, ולכן יש לחנך את ההמונים לשימוש בלעדי בהודעה הכתובה.
דווקא ההאשמה האחרונה זו, חוסר היעילות, דומה בעיני לנקודת התורפה העיקרית של מתנגדי השיחה. למעשה, אם ביעילות עסקינן, לשיחת טלפון יש כמה יתרונות ברורים על פני כתיבת הודעות:
זמן – אולי המדד הטוב ביותר ליעילות – אנחנו מדברים במהירות הרבה יותר גבוהה מזאת שאנו כותבים בה.
טבעיות – רוב האנשים מתבטאים בצורה יותר טובה באופן ורבלי מאשר בכתיבה – הדיבור טבעי לנו, קולח ואינטואיטיבי, הכתיבה, בדרך כלל, דורשת התנסחות מודעת וזהירה.
בהירות – בשיחה קל מאוד להסביר דברים שבכתיבה יצריכו הסברים מפותלים, במיוחד כאשר מדובר בשאלות מקצועיות.
הימנעות – ממבוכות, אי הבנות או ממש עלבונות, שהם לעיתים תוצר של כתיבה, ושאינטונציה אנושית בשיחה כמעט תמיד מבטלת מראש (ולא, סמיילים לא עושים את אותה עבודה בדיוק).
מיידיות – כשאנחנו שולחים הודעה או מייל אנחנו לא באמת יודעים מתי נקבל תשובה (ולראיה, רבים נוהגים להתקשר מיד לאחר שליחת מייל, לדרוש בשלומו ולברר מתי לדעתנו נגיע אליו). כאשר אנחנו מתקשרים, לטוב או לרע, אנחנו מקבלים מענה מידי (בהנחה שהצד השני ענה).
גמישות – שיחת טלפון אפשר לערוך בזמן נהיגה (באמצעות דיבורית), בזמן הליכה ברחוב (באמצעות אוזניה), או אפילו בזמן שמזריקים אנטיביוטיקה לשפן. מנגד, כתיבת הודעה מאפשרת לנו לעסוק בדבר אחד בלבד – כתיבת ההודעה. קשה לחשוב על משהו פחות יעיל מזה, למעט אולי מכתב בדואר ישראל (אין לראות בשורות האחרונות המלצה לאימוץ של מולטי-טאסקינג כדרך חיים).
כמובן, למיילים ותוכנות מסרונים מידיים יש יתרונות רבים, אך הקביעה החד משמעית ששיחות טלפון לוקות מטבען בחוסר יעילות, נתקלת בחומה בצורה בצורת המציאות.
