"די, נמאס, מספיק – מילאו את המדינה בקניונים משעממים"
עמית נויפלד
לציטוט הנ"ל אחראי לא אחר מאשר מנכ"ל קבוצת ביג, איתן בר זאב, שהתראיין לדה-מרקר, מה שמוביל בהכרח לכמה תהיות קיומיות, כשבראשן הבחירה בגוף שלישי רבים בעת הטחת האשמה – מילאו את המדינה. רוצה לומר, "הם" מילאו. "אחרים" מילאו. לנו לא היתה יד בדבר.
העובדה שבר זאב עומדת בראש אימפריית מרכזי קניות משועתקים ומשוכפלים אשר מכילים בדיוק את אותו תמהיל רשתות כמו כל מרכז קניות או קניון אחר, אינה מצליחה לבלבל אותו כלל. למעשה, הביטחון אותו הוא משדר בכתבה אילץ אותי להיכנס לאתר החברה רק על מנת לוודא שאני לא אוחז בדעה מיושנת, ומתחמי ביג הפכו זה מכבר לשווקים תוססים וייחודיים המשובצים בעסקים קטנים ומקומיים. ובכן, הם לא.
הפתרון של בר זאב למדבר של הקניונים הוא פשוט: "המרכזים החדשים שנקים ייתנו חוויה שונה. יותר בילוי, מסעדות, בתי קפה וברים". גם כאן מן הראוי להתעכב על משמעותה של מילה אחת, "שונה". באיזה מובן יעניקו המרכזים החדשים חוויה ש"אינה דומה", ש"אינה אותו דבר" ביחס לאינספור מרכזי קניות אחרים – הרי גם בתמהיל החדש שמציע בר זאב (פחות אופנה ויותר בילויים) אני מנחש שניתקל באותם סניפים של אותן רשתות מתחום ההסעדה, הקפה ואפילו האלכוהול.
חוסר המודעות, לכאורה, שעולה מדבריו של בר זאב אינו מפתיע למען האמת, וככל הנראה הוא שזור בפעילותה של חברת ביג בכללותה. בכתבה שהתפרסמה לפני כשנתיים התפאר סמנכ"ל התפעול של החברה, חי גאליס, במתחם "ביג פאשן גלילות" (שעדיין בתהליך אישורים למרות שכל שטחי המסחר שבו כבר שווקו על הנייר), וטען שלמרכז החדש יגיעו אנשים: "מכל רחבי הארץ, החל בבאר שבע שבדרום וכלה בחיפה שבצפון". כמובן שיגיעו, אחרי הכול, איפה עוד הם יכולים למצוא חנויות של קסטרו, גולף, דיזל, פוקס, ואחר כך לשבת לשתות קפה במקס ברנר, לנדוור, ארומה או קפה ג'ו… רגע, בעצם… לא משנה.
קניון, כמעט בהגדרה, פשוט לא יכול להיות מעניין (אלא אם הוא מת – ממליץ בחום על סיורים של חברת CTLV במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב). החיפוש המתמיד אחר שוכרים "חזקים" שיוכלו לעמוד בהוצאות העתק דוחף את בעלי המתחמים שוב ושוב אל אותן זרועות בדיוק – הרשתות. אלה בתמורה מחבקות את הצרכן בחיבוק דוב מנחם, שמצד אחד מעניק לו בטחון הנובע מהיכרות עם המותג, ומצד שני הופך את המסחר ומנגנון הצריכה כולו לחד גוני ומשעמם.
