תלות היא לא מילה גסה
חוה אוסטרובסקי
עבור אנשים רבים המילה "תלות באחר" מעלה אסוציאציות שליליות של חוסר אונים, יחסי מרות, רצון שמישהו יספק את צרכיו הפיזיים, רגשיים ו/או החברתיים של האדם. תלות מיוחסת לאנשים שאין ביכולתם לקחת אחריות על חייהם ומחפשים אחרים שיהיו אלה שידריכו, יתמכו ויעניקו להם תחושת ערך. במונחים מילוניים "תלות" היא מילה ניטראלית, לא שיפוטית, המדברת על הסתמכות על אדם אחר. להגדרה אין מסקנות שליליות והיא מתיישבת עם הרעיון שבכל מערכת יחסים בריאה, תלות הוא מרכיב חיוני. היות אדם תלוי באחר איננו אומר שבו זמנית, אדם יכול להיות עצמאי ובלתי תלוי.
בכל מערכת זוגית ישנה מידה של תלות הדדית. תלות זו נותנת כח לכל אחד מהצדדים. כאשר מצפים למשהו ממישהו, הדבר נותן סוג של כח לזה שמצפים ממנו. כך יוצא שלכל אחד מהצדדים יש כח על על הצד האחר. כאשר מצפים, תמיד קיים סיכוי שנתאכזב. אלה הם אמיתות במערכות יחסים. לא קיים עולם אידיאלי שאין בו תלות. השאלה מה עושים עם האכזבה, כיצד מרפאים, משוחחים ומתמודדים איתה. התיקון הוא לא תמיד בקשת "סליחה", אלא לעיתים דרך התנהגות בה מראים שאיכפת ממך, שרואים אותך ואת נקודת המבט שלך. גם מחוות המצביעות על רגישות לפגיעתך, נחשבות. לקיחת אחריות הוא החופש האולטימטיבי, מבלי להסכים על הכל.
ישנם אנשים אשר פחד מתלות בסיסו בחוויות עבר לא חיוביות. הדבר עלול ליצור קושי ביצירת קשר ואינטימיות. כמו גם, לגרום לנזק לקשר קיים, לחבל ואף להרוס אותו. אנשים הסובלים מפחד נטישה, לדוגמה, יחששו מתלות באחר, מפחד שינטשו שוב, יפגעו, יגבילו אותם וינצלו את חולשותיהם. מכאן שמלכתחילה הם נמנעים מלהתקרב, לסמוך ולהתמסר לקשר ולקירבה. הם תלויים אך ורק בעצמם. בנוסף, התרבות הנוכחית המקדשת "סופר" עצמאיות – תלות נחשבת לתכונה שלילית.
