על מסכות ומערכות יחסים אינטימיים
חוה אוסטרובסקי
משחר ילדותנו אנו למדים שעל מנת להשיג את מבוקשנו, עלינו להתאים את עצמנו לתפקידים אותם החברה מצפה שנמלא. בן לומד להיות "גבר" כבר בגיל צעיר, בנות לומדות להיות מתוקות ומלאות חן כאשר הן רוצות להשיג דבר מה. כלומר, ילדים למדים להשיג את מטרתם על ידי העמדת פנים והסתרת הרגשות האמיתיים.
במטרה לשרוד בתוך הקודים החברתיים ולהרגיש שייכים, אנשים משתמשים במסכות חברתיות שתורמות לביסוס המעמד אותו הם מבקשים. בני אדם שונים בכל סיטואציה בחיים, אינם מציגים אני דומה בבית, בעבודה, עם חברים, עם בני משפחה קרובים או רחוקים יותר.
אדם הנוהג באופן תדיר בכעס או בעוינות כלפי חבריו לעבודה, מסתכן בהרחקה, כעס ואף סכנת פיטורין. מאחר ורובנו מודעים למחיר שאנו עלולים לשלם על התנהגות בוטה, עויינת, כעוסה – אנו נוטים לעטות סוג של מסכה בה אנחנו נראים נינוחים, שלווים וקשובים, כל זאת על מנת לא לסכן את מקומנו בעבודה ובקרב חברינו שם. ניתן לראות אנשים אשר חווים בחייהם הפרטיים משברים אך מקפידים, מול החברים בעבודה, לשדר אמינות, שקט וטוב לב.
בחברה שמצד אחד מעודדת ומאדירה אוטנטיות מצד שני מבקרת ומעו
על מסכות ומערכות יחסים אינטימיות
דדת שימוש בהסתרת רגשות, עלינו למצוא את ה"אני האמיתי" הקיים בתוכנו. כלומר, אנחנו יצורים מורכבים לא רק מתוקף התפקידים המגוונים שאנחנו ממלאים (חברתיים, המשפחתיים וכו'), אלא יש לנו מהות עמוקה יותר שאותה עלינו לטפח. בטיפול עובדים על החלקים של ה"אני האמיתי" שמטרתו הסרת המסכות וחיבור לצרכים האמיתיים שלנו.
