אם וסוחרת- על הורים וילדים
פרופ' משה רוסמן, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בר- אילן וחתן פרס רוטשילד במדעי היהדות. 

צלמת: סמדר ברגמן.

בהמבורג שבגרמניה נולדה בשנת 1645 גליקל בת ביילע ויהודה לייב. אז כמו היום המבורג היתה עיר מסחרית תוססת. היו שם קהילות יהודיות גדולות, ספרדית ואשכנזית גם יחד. בגיל 14 גליקל נישאה לחיים סגל ותקופה קצרה הזוג הצעיר התגורר אצל הוריו של חיים בעיירם, האמל (או האמלין). (הודות לקשר עם אגדת החלילן, בתודעה המודרנית גליקל נודעת כ-'גליקל מהאמלין', כינוי שהיה מפתיע אותה). לימים גליקל וחיים התיישבו בהמבורג ונולדו להם 14 ילדים, אשר מתוכם 12 הגיעו לבגרות---הישג נדיר באותם ימים כאשר אז עד מחצית התינוקות מתו תוך שנתיים (בין היתר, ממגפות). עובדת בריאות ילדיהם משקפת היותם של גליקל וחיים סוחרים אמידים שיכלו לספק אוכל, ביגוד, הסקה וכו', כמו שצריך, למשפחתם הברוכה. ביחד הם ניהלו מסחר בין-לאומי בין אמסטרדם לפולין. פעלו בבורסה בהמבורג, נסעו לירידים, הפעילו סוכנים והשקיעו בסחורות רבות כגון פנינים, גרביים, תכשיטים, כסף, בדים, וכל דבר שהבטיח להכניס רווחים. 
אחרי שלושים שנה, כשגליקל היתה בת 44, חיים נפטר. היא המשיכה לנהל את העסקים שלהם ודאגה בעיקר לפרנס את שמונת ילדיה שעדיין לא התחתנו ובמיוחד לצבור כסף דיו בכדי להעניק להם נדוניות מכובדות ולשדך אותם כראוי. הרי באותם ימים בגרמניה גם צד הכלה וגם צד החתן תרמו לנדוניה. סכום הנדוניה היווה בסיס ההון של הזוג החדש. גובהו קבע מעמדם הכלכלי והחברתי. כל הורה המכבד את עצמו התאמץ להרכיב נדוניה כמה שיותר גדול ולסדר שידוך כמה שיותר יוקרתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


גליקל היתה יהודייה מאמינה, שומרת מצוות; אך גם סוחרת ממולחת, שהבינה את המציאות לאשורה, בלי סנטימנטים מיותרים. כך, למשל, היא כתבה: 


עלינו בני האדם לאהוב איש את רעהו, כמו שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך', דבר שאמנם הוא נקודה עיקרית. אלא שבדורות הללו אך מעט מאוד ולעתים נדירות ביותר אנו מוצאים שאדם
יאהב את רעהו מקרב לב. אדרבה, אם אדם יכול להרוס את רעהו עד היסוד, ברצון יעשה זאת.

להפיג את בדידותה בלילות אחרי מות חיים, גליקל החליטה לכתוב, ביידיש, צוואה מוסרית בעבור צאצאיה, בה היא סיפרה את קורות חייה, העניקה עצה טובה ולימדה מוסר השכל. בימינו ספר זה הפך למקור היסטורי יקר ערך כדיווח על חייה של אשה המשקפת את זמנה, ובמיוחד החברה היהודית ועולם המסחר והפיננסי של תקופתה. גליקל נפטרה בעיר מץ ב-1724
בקטע המתורגם להלן גליקל הביעה את השקפתה באשר לטיבו של היחס בין הורים לילדים:


למה יתאמץ האדם בכל כוחו למען ילדיו? הרי האדם יכול לחיות לו בנחת
בלי לדאוג לילדיו ולבני משפחתו הקרובים. אלא שהאל הגדול רב החסד על
פי רחמיו קבע כל זאת, שההורים יאהבו את ילדיהם ויבואו לעזרתם, ואז
יראו זאת הילדים מהוריהם וינהגו גם הם כך בילדיהם שלהם. 


למשל: היה היה פעם ציפור, היו לו שלושה גוזלים והוא התגורר אתם על חוף הים.
פתאום רואה הציפור שבאה רוח גדולה והים הולך וגואה ועולה על
החוף. אז הוא אומר אל ילדיו: 'אם לא נעוף מיד אל מעבר לים, אנחנו
אבודים'. אבל הגוזלים עדיין לא ידעו לעוף. תופס אפוא הציפור גוזל אחד
בין רגליו ועף עמו מעל לים. בבואו לאמצע הים אומר הציפור אל בנו:
'ראה, בני, אילו צרות אני סובל בגללך וכיצד אני מחרף את נפשי למענך.
כשאהיה זקן, תיטיב גם אתה עמי ותפרנס אותי לעת זקנתי?' אומר הגוזל:
'אבי אהוב נפשי, רק הבא אותי אל מעבר לים ואעשה למענך לעת זקנתך
כל מה שתדרוש ממני'. למשמע הדיבורים האלה הציפור משליך את
בנו לים כדי שיטבע ואומר: 'ככה ייעשה לשקרן כמוך'. ובכן עף הציפור
בחזרה אל החוף ולוקח את הגוזל השני. בבואם לאמצע הים שב הציפור
ומדבר אל הגוזל הזה כמו שדיבר אל הראשון. הגוזל מבטיח לו גם הוא
לעשות למענו כל דבר טוב שבעולם כמו שאמר הראשון, אך הציפור 
משליך גם אותו לים ואומר 'גם אתה שקרן' ושב אל חוף הים ולוקח את הגוזל
השלישי. בבואו עִם הגוזל השלישי לאמצע הים הוא אומר גם אליו: בני,
ראה מה גדול צערי וכיצד אני מחרף את נפשי למענך. והנה, כשאגיע לעת
זקנה ולא אוכל עוד לנוע, תיטיב גם אתה עמי ותפרנס אותי בזקנתי כמו
שאני עושה אתך בנעוריך?'. אז עונה הגוזל הצעיר לאביו: 'אבי היקר, כל
מה שאתה אומר, שיש לך צרות ודאגות גדולות בגללי, אמת הוא. אני גם
חייב להשיב לך כגמולך אם יתאפשר הדבר, אבל בוודאות אינני יכול להבטיח
לך. רק זאת אבטיח לך, כשגם לי יהיו פעם צאצאים, אז אעשה למען ילדי
הקטנים כמו שאתה עושה למעני'. אז אומר האב: 'נכון דיברת וגם נבון אתה.
אותך אשאיר בחיים ואעבירך אל מעבר לים'. 

מכאן אנו רואים היטב שאלוהים עורר את הציפורים חסרות הבינה לגדל את צאצאיהן.
 ועוד אנו רואים מה ההבדל, כמה ההורים טורחים למען ילדיהם ובאיזו מסירות גדולה הם מגדלים
אותם, אך אילו היו לילדים צרות ודאגות כאלה מהוריהם, היו מתעייפים מכך במהרה. 

(הקטעים לקוחים מספר, גליקל: זכרונות, 1719-1691, ההדירה ותרגמה מיידיש חוה טורניאנסקי (ירושלים תשס"ו)
 

"אישור הצטרפות למאגר מידע" הפרטים המלאים בתקנון האתר


כל הממלאים טופס רישום באתר זה עושים זאת מרצונם החופשי וללא כל חובה חוקית לכך,  כל המידע הנאסף בטפסי הרישום הוא לטובת דוור למידעים על כנסים והפצת דפי מידע,  המידע ישאר וישמש אך ורק את בעל מאגר המידע וחברות הבנות שלו ולא יועבר לאף גורם אחר, כל המעוניין להימחק מהמאגר, יכול לבצע זאת תוך פניה בכתב לבעל המאגר בכל עתשם מאגר המידע : "מאגר לקוחות ומדוורים קבוצת פיננסים גג, פרטי בעל מאגר המידע: קבוצת פיננסים גג בע"מ ח.פ. 514511252, רח' היסמין 1, רמת גן.