ואלה שמות בני ישראל בארץ גושן: שמות המשפחה של יהודי מצרים
על ידי חיים גיוזלי
הקהילה היהודית במצרים שגשגה מאמצע המאה ה־19 ועד לשנות ה־1950. שילובה של מצרים במסחר הבינלאומי, בפרט לאחר פתיחתה של תעלת סואץ, שימשה כמוקד משיכה ליהודים רבים אשר התיישבו בארץ זאת, בעיקר בקהיר ובאלכסנדריה, לצד בני הקהילה המקומית הוותיקה. זאת גם התקופה שבה השימוש בשמות משפחה הופך לנפוץ מאד. בדיקה של פירוש ומשמעות שמות המשפחה שהיו נפוצים בקרב יהודי מצרים בעידן המודרני פותחת חלון אל עברן של המשפחות היהודיות ותולדותיהן לפני שהתיישבו במצרים, וזאת משום ששמות המשפחה של בני הקהילה היהודית במצרים משקפים פעמים רבות את מקום מוצאן של המשפחות.
תמונת מחזור של תלמידים בבית הספר "מויזס דה קטאוי", קהיר, מצרים, 1938 – המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות סמי שם טוב, ישראל
קבוצה גדולה של שמות אופיינית לצאצאים של מגורשי ספרד שהגיעו למצרים ישירות מחצי האי האיברי או דרך ארצות אחרות בצפון אפריקה, הבלקן ותורכיה. שמות יהודי ספרד במצרים כוללים, בין השאר, את אמריליו ("צהוב", בספרדית, כלומר "בלונדיני"), מורנו ("חום" בספרדית), אשכנזי, פרחי, מלכה, אמיגה ("ידיד", בספרדית) ואבואף. במצרים מתועד גם שם המשפחה מג'אר, שפירושו "הונגרי". שם זה נפוץ בקרב יהודי בולגריה, לשם הגיעו בימי הביניים יהודים שגורשו מהונגריה. קרסו, שם ספרדי מתועד במשך דורות בסלוניקי, יוון, נגזר משמה של העיירה קארסו ("מים שחורים", בתורכית) הנמצאת בצפון מערב תורכיה על חוף הים השחור.
לעומת אלה, אגיון ("קדוש") הוא שם ממקור יווני. "בית אגיון", שנבנה בירושלים על פי תכניותיו של האדריכל ריכארד קאופמן בין השנים 1936 -1938 למען אדוארד אגיון, סוחר אמיד מאלכסנדריה, משמש היום כמעונו הרשמי של ראש ממשלת ישראל. שמות משפחה נוספים ממקור יווני כוללים את קסטוריאנו, שנגזר משמה של העיירה קסטוריה בצפון יוון.
במצרים חיו במשך דורות יהודים רבים שהגיעו מאיטליה. ניתן לזהות אותם לפי שמותיהם, שנגזרו משמות של מקומות באיטליה, כמו פיורנטינו (פירנצה), ויטרבו (עיירה במרכז איטליה), קפואה (עיירה באזור נאפולי), או ממונחים באיטלקית, כגון קאסוטו ("נשוי" באיטלקית) או פרוקצ'יה ("דוור", באיטלקית).
