התוצאה המפתיעה של החיסון לשפעת
אנה ריבקין, מכון דוידסון
מערכת החיסון היא אמצעי ההגנה של הגוף מפני מחוללי מחלה. התגובה החיסונית שלנו מסתמכת על תאים שמחפשים גורמים זרים, ואם הם נתקלים בגורמים כאלה, הם מזעיקים תאי חיסון נוספים לאתר הזיהום. כך נוצרת באתר הזיהום דלקת, עם חום מקומי ונוכחות של תאים חיסוניים רבים שמשמידים את מחולל המחלה.
מערכת החיסון מתמודדת לרוב בהצלחה עם מחוללי מחלה חיצוניים כמו נגיפים וחיידקים, אך מתקשה יותר מול תאים סרטניים. הסיבה היא שתאים כאלה מזוהים כתאים עצמיים של הגוף ולכן אינם מעוררים תגובה חיסונית חזקה. בנוסף, תאים ממאירים מפעילים לא פעם מנגנונים שמטעים את מערכת החיסון או מנטרלים את הפעילות של תאי T שאמורים להשמיד אותם. כך נוצרת סביבת גידול קרה מבחינה חיסונית, במקום אתר דלקתי "חם" שמעורר את הגוף לפעול נגד הגידול.
"לחמם" את סביבת הגידול
אחת הגישות הטיפוליות החדשניות לטיפול בסרטן מכוונת נגד המנגנונים הללו, שמאפשרים לתאי סרטן להתחמק ממערכת החיסון. הטיפולים הללו, שמכונים מעכבי נקודות בקרה, זיכו את מפתחיהם בפרס נובל ברפואה לשנת 2018. עם זאת, לעיתים הם לא מצליחים להתגבר על סביבות גידול קרות, ונראה שהם מעדיפים לפעול מול גידולים שכבר עוררו תגובה חיסונית פעילה. כדי להתגבר על זה, חוקרים ניסו למצוא שיטות למשוך תאי חיסון לגידולים וכך "לחמם" אותם.
מחקר אפידמיולוגי תצפיתי שנעשה על חולי מלנומה (סוג של סרטן עור) העלה ממצא מעניין. התברר שאצל חולים שלקו בשפעת חלה האצה בקצב ההתפתחות של הגידול. החוקרים שיערו שהזיהום משך את תאי מערכת החיסון לריאות ולמערכת הנשימה והרחיק אותם מהתאים הממאירים בעור, וכך הקל עליהם לשגשג ולהתפשט.
כדי לבחון את ההשערה בדקו החוקרים מה קורה כשהגידולים והזיהום נמצאים באותו איבר. ואכן, ממצאי מחקר על חולי סרטן ריאה שלקו בשפעת מצאו אפקט הפוך – הגידולים שלהם גדלו לאט יותר. נראה כי כשמחולל המחלה נמצא באתר שבו קיים גידול ממאיר, התגובה נגדו זולגת גם לסביבת הגידול.
לפיכך, צוות החוקרים החליט נסות וליישם את היכולת של מחוללי מחלה למשוך אליהם תאי חיסון כדי לעורר תגובה דלקתית "חמה" באזור הגידול. לשם כך חיפשו פתיון שיפעיל את מערכת החיסון באתר הממאיר.
