"תינוק בעיצוב אישי"? לא כל כך מהר
ד"ר יונת אשחר
האם אפשר לבחור כיום תכונות רצויות של ילדים, כמו מנת משכל או גובה, על סמך המידע הגנטי של עוברים? מחקר ישראלי מצא כי היכולת שלנו לעשות זאת עדיין מוגבלת מאוד.
"אתם רוצים לתת לילדכם את ההתחלה הטובה ביותר. האמינו לי, יש בנו כבר מספיק חוסר-שלמות בכל מקרה. הילד שלכם לא צריך שיהיה עליו עול נוסף. ותזכרו, הילד הזה הוא עדיין אתם. הוא פשוט הטוב ביותר שיש בכם. תוכלו להיכנס להיריון באופן טבעי אלף פעם, בלי לקבל תוצאה כזו" | מתוך הסרט "מה קרה בגטקה", 1997
עלילת הסרט המצוטט למעלה מתרחשת בחברה שבה רוב הילדים נוצרים בהפריה חוץ גופית. הביציות של האם מופרות במבחנה בעזרת הזרע של האב ליצירת כמה וכמה עוברים, ומהם נבחרים בעלי התכונות המועדפות: בעלי אינטליגנציה גבוהה, עיניים ושיער בצבע הרצוי, ללא נטייה לאלכוהוליזם או אלימות, ועוד ועוד. לא מדובר בהנדסה גנטית. הרופאים אינם משנים את הרצף הגנטי של העוברים, אלא בוחרים את העוברים שבהם ערבוב הגנים האקראי של האם והאב יצר את הגנום הקרוב ביותר לתוצאה המבוקשת.
מה שהיה בגדר מדע בדיוני רק לפני 22 שנה, כשיצא הסרט, נראה קרוב יותר למציאות כיום. בדיקות גנטיות לעוברים לפני השתלתם ברחם נעשות כבר כמה שנים במקרים שההורים הם נשאים של מחלה גנטית, והן מאפשרות לבחור רק את העוברים הבריאים. אך מה בקשר לתכונות גוף ואופי, ובעיקר תכונות שאינן מושפעות מגן אחד או שניים אלא מעשרות, מאות, ואפילו אלפי גנים? האם אפשר יהיה בקרוב לבחור את התינוקות שיגדלו להיות החכמים ביותר, הבריאים ביותר, היצירתיים ביותר, הגבוהים ביותר, המוזיקליים ביותר?
זיווגים במחשב
השאלה היא בראש ובראשונה שאלה אתית. הרעיון של יצירת "תינוקות מְעָצְבִים", בעלי תכונות שנבחרו כמועדפות, מזכיר לרבים את תיאוריית השבחת הגזע והאאוגניקה של תחילת המאה ה-20. אך דיון אתי כזה צריך להיות מבוסס על עובדות ונתונים המגיעים מהמדע.
כדי לספק את הנתונים האלו, צוות חוקרים בהובלת ד"ר שי כרמי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את היעילות של בחירת עוברים במטרה להשיג את התינוקות הגבוהים ביותר, ואלו עם ה-IQ הגבוה ביותר. אלו תכונות מורכבות, שמושפעות גם מהגנים וגם מהסביבה, וההשפעה הגנטית עליהם נובעת מגֵנים רבים מאוד. בשנים האחרונות, בעקבות שיפורים טכנולוגיים המאפשרים בדיקה של הגנום כולו מתא יחיד, כמו גם מחקרים רבים שמצאו מִתְאם בין רצפים גנטיים לאותן תכונות מורכבות, בדיקות כאלה נעשו אפשריות. אבל האם הן באמת ישיגו את התוצאות המצופות?
החוקרים לא עשו את הניסויים בעוברים ממש, כמובן, אלא השתמשו במודלים ממוחשבים, ובנתונים שנלקחו מ-28 משפחות מרובות ילדים, בעלות כעשרה ילדים בממוצע כל אחת. בידי החוקרים היו לא רק הרצפים הגנטיים של בני המשפחה, אלא גם מידע על קומתם של הילדים, הישגיהם במבחני IQ ונתונים נוספים. בעזרת הנתונים הם "יצרו" במחשב עוברים, וחישבו את הנתונים הצפויים של התינוקות שיתפתחו מהם. "זיווגנו שני פרטים ויצרנו במחשב גֵנומים של העוברים הצפויים להם", הסביר כרמי. "בדקנו את הציון הגנטי של כל עובר לגובה או מנת משכל, ולקחנו את העובר בעל הציון הגבוה ביותר. בדקנו מה ההפרש הצפוי בגובה או מנת משכל בין העובר בעל הציון הגבוה ביותר לבין עובר ממוצע".
