הריקוד הבלתי אפשרי של "הורה חורג"

​

     חוה אוסטרובסקי- פסיכותרפיסטית msw המתמחה בטיפול ויעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי

​

​​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

שכיחותם של נישואין שניים או אף שלישיים, יוצרת תופעה חברתית המכונה "משפחה מורכבת". משפחה מורכבת מתהווה כאשר גבר או אשה שהיו נשואים בעבר נישאים מחדש  ומביאים לזוגיות החדשה, ילדים ממערכת יחסים קודמת. במשפחות אלה, הילדים נאלצים להתמודד לא רק עם המשקעים המתלווים בפירוק משפחתם, אלא גם עם כניסת מבוגר חדש לחייהם. מיתוסים שליליים על "הורה חורג" מעוררים חשדנות ולעיתים עויינות כלפי ההורה החדש, הדבר מוסיף קושי ביצירת קשר ראשוני ויחסי אמון.

​

למבוגרים שבינינו זכורה הסדרה "חבורת ברייד" (The Brady Bunch). סדרה שהציגה דיוקן מושלם של משפחה מורכבת נפלאה. משפחה בת שמונה נפשות, בה גבר אלמן עם ילדיו נישא לאשה אלמנה עם ילדיה וניהלו משפחה למופת. הסדרה  הציגה תמונה אידיאלית עד כדי כך,  שלעיתים נשכח לאיזה הורה שייך כל ילד.

​

לפני לידתה של חבורת הבריידי, כל מה שידענו על "הורים חורגים" היה מסיפורים כמו לכלוכית. מי לא זוכר את האם החורגת המרשעת, שמופיעה במלוא הרוע ומעדיפה את בנותיה על לכלוכית. למרות שבסופו של הסיפור ידה של לכלוכית הייתה על העליונה, המסר בכל הנוגע לאמה החורגת היה ברור, האם החורגת רוצה להרע לבת החורגת. ילדים ומבוגרים כאחד ניזונים מהסטריוטיפ הקשה של "אמא/אבא חורג/ת".  "הורה חורג" הוא הורה שלא הוליד את הילד, אלא התחתן עם ההורה הביולוגי של הילד.

​

הסטטיסטיקה מדברת על כך שכשליש מכלל הנישואין בפעם הראשונה, מסתיימים בגרושין. אחוז קטן יותר נישא מחדש. כך שמשפחה מורכבת היא נורמה מקובלת ומביאה עימה סוגיות קונפליקט ואליות לא מעטות, כמו לדוגמא: משמעת, כללי התנהגות, תקצוב כספי ועוד.

​

נשאלת השאלה כיצד "הורים חורגים" אינם מאבדים מסמכותם ההורית, אבל אינם חורגים מגבולות המותר. "ריקוד ההורה החורג" הוא קשה ומבלבל. לכן, בטרם תתחילת המוסיקה, חשוב ששני ההורים ישבו ויחליטו על התפקידים הספציפיים של כל אחד מהם. לעיתים קרובות הדינמיקה במשפחות אלה גורמת לכך שסמכותו של ההורה החורג, הולכת ומצטמצמת. לעיתים מוצע להורה החורג להפעיל סמכות הורית על ילדיו של בן הזוג האחר ואילו במצבים אחרים מבקשים ממנו לקחת צעד אחד אחורנית ולא להתערב. גישה זו גורמת לבלבול לילדים ולהורים כאחד.

​

לכן, חשוב ביותר שבני הזוג יגדירו את תפקידו של ההורה החורג באופן ברור. ישנן  סוגיות רבות אליהן  יש להתייחס, טרם התחלת  שהריקוד המשותף:

​

•  כיצד ההורה הביולוגי של הילדים רואה את תפקידו של ההורה החורג?

• האם להורה החורג מוענקת סמכות הורית?

• כיצד ההורה החורג מגדיר את תפקידו/תפקידה?

• אם ניתנת סמכות הורית, האם היא סמכות מצבית או קבועה ועקבית?

•  כיצד בני הזוג מתמודדים עם מצבים בהם אינם מסכימים בנושאי הורות?

•  האם ברור לילדים מה תפקידו של ההורה החורג?

• האם נלקחו בחשבון רעיונותיהם של הילדים בנוגע לתפקידו של ההורה החורג?

​

חשוב להתחיל את החיים הזוגיים החדשים עם הבנה ברורה אודות מעמדו ותפקידו של ההורה החורג. עוד חשוב לקחת גם בחשבון כיצד הילדים יגיבו להחלטות הוריות שיעשו על ידי בן הזוג. חשוב שתנתן לילדים בוגרים האפשרות וההזדמנות להשתתף בשיחה ולהביע את דעתם. לשם כך, ההורים צריכים לספק לילדיהם מרחב שבו אפשר לדבר ולהגדיר באופן ברור את תפקידו של ההורה החורג ולהתחשב, ככל שניתן, גם ברצונם ובצרכיהם של  הילדים.

​

ישנם מרכיבים שיעזרו לקבל החלטה על תפקידו של ההורה החורג:

​

• עד כמה נח להורה החורג עם התפקיד שהוקצה לו?

• משך הזמן שהילדים מכירים את ההורה החורג.

• היחסים עם בן הזוג לשעבר (ההורה) ומידת האינטנסיביות בחיי ילדיו לאחר הגרושין. שלא באשמת הילד נוצרות קואליציות, נאמנויות ומשולשים שונים ומגוונים. יש להתייחס למורכבות זו, בעיקר כאשר הילדים חיים ומתניידים בין שני הוריהם הביולוגיים ולכל בית חוקים משלו. . איכות הקשר בין הבתים השונים משפיעה על התא המשפחתי החדש.

• גילם של הילדים. ככל שהילדים צעירים יותר, הם נוטים להגיב באופן חיובי יותר לסמכותו של ההורה החורג. ככל שגיל הילדים עולה, מוצבים אתגרים קשים יותר להורה הביולוגי ועל אחת כמה וכמה ל"הורה החורג". הקושי עם ילדים בוגרים הוא, שהם מגיעים עם אישיות ודעות מגובשות ועם זכרון ברור  אודות העבר.

​

עוד עולה מהסטטיסטיקה שהסיכוי של בני זוג שהתגרשו בעבר להתגרש בשנית, הינו כפול בהשוואה לבני זוג בנישואין ראשונים. נישואין הם איחוד משפחות אשר יכול להיות נפלא, אבל לעתים  גם קשה. מדובר בבניית אמון, בעיקר מציאת שביל הזהב בתוך המורכבות. לכן, חשוב להיות ערים וכאשר יש צורך בכך, לקבל עזרה מקצועית בטרם היחסים יגיעו למבוי סתום.

​

​

להמשך הכתבה