לישון בשקט – נוהל גילוי מרצון
שי דובר, רו"ח
ליאת אייל, עו"ד
בשנים האחרונות עברה המערכת הפיננסית בעולם בכלל ובשוויץ בפרט שינויים גדולים. ניתן לסכם את העשור האחרון ולומר שהשינויים בעשור זה היו גדולים יותר מכל השינויים שעברו הבנקים בכל מאתיים השנים שקדמו להן. גם שיתוף המידע בין רשויות המס השונות עובר בימים אלו מהפיכה ואנו לפני עידן חדש של שיתוף פעולה אינטנסיבי ושוטף שיכלול חילופי מידע אוטומטיים על בסיס תקופתי בין רשויות מס במדינות שונות. הסרת מעטה הסודיות מעל נכסי ישראלים בחו"ל, חקיקה בשוויץ לגבי כספים המוחזקים במערכת הבנקאית במדינה white money policy)) ופרסום הליך גילוי מרצון ע"י רשות המיסים בישראל, יצרו תמריץ והזדמנות לרבים להסדיר את ענייניהם מול רשות המסים.
ב - 7 לספטמבר 2014 פרסמה רשות המסים את הנוהל שנועד לעודד תושבי ישראל לדווח על הכנסות שטרם דווחו על מנת לכלול את ההון הפזור בחו"ל ברשת המס בישראל. בנוסף לנוהל העיקרי, פורסמה הוראת שעה המעניקה מסלולים נוספים לגילוי מרצון.
בקשה לגילוי מרצון הכוללת את כל המידע הרלוונטי תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים (להלן: "הסמנכ"ל") ובידיו הסמכות לאשר או לדחות את הבקשה. אם יאשר, יעביר את הבקשה לפקיד השומה הרלוונטי. אישור הבקשה וסיום ההליך עפ"י הנוהל מקנים למגיש הבקשה חסינות מפני הליך פלילי.
התנאי העיקרי לאישור הבקשה לגילוי מרצון הוא גילוי בתום לב. אין הגדרה בנוהל למונח תום לב אולם מרשימת התנאים עולה שתום לב הוא בראש ובראשונה פנייה מיוזמתו של הפונה לפני שלרשות המסים הייתה קיימת דרך אחרת להגיע למידע. כך לדוגמא לא ניתן לפנות לגילוי מרצון בעניין שכבר מתנהלת בו חקירה כנגד השותף של הפונה, לא ניתן לפנות אם מידע הנמסר כבר נחשף בתקשורת, נחשף בערכאה שיפוטית, או נחשף בפרוטוקול כלשהו.
במידה והבקשה איננה מאושרת ע"י הסמנכ"ל, רשות המיסים אינה רשאית לעשות שימוש במידע הכלול בבקשה, לא בהליך פלילי ולא בהליך אזרחי. הוראה זו היא לרוב בעלת משמעות נמוכה שכן אם תדחה הבקשה לגילוי מרצון, יש להניח שמידע הכלול בה כבר ממילא מצוי ברשות המיסים ממקורות אחרים, לדוגמא (מוכרת למדי), מפרוטוקול דיון בתיק גירושין. רשות המסים רשאית כמובן לעשות שימוש במידע שהגיע אליה בדרך זו להליך פלילי ולהליך אזרחי.
הנוהל אינו חל על הכנסות שמקורן בפעילות שאינה חוקית כגון סחר בסמים ואינו חל על הכנסה שאינה מניבה מס משמעותי. לגבי הראשון אין חולק כי הדבר ראוי. לגבי השני נעלה את השאלה האם ראוי שמי שלא דיווח על הכנסה של מיליון דולר יזכה לחסינות מהליך פלילי ואילו מי שלא דיווח על הכנסה של עשרת אלפים דולר לא יפתח בפניו כל הליך להסדיר את הנושא? על זה נאמר, לפעמים "צדק" זה רק שם של כוכב.
כאמור, במקביל לנוהל, פורסמה הוראת שעה במסגרתה קיימים שני מסלולים נוספים, האחד אנונימי והאחד הליך מקוצר. לגבי השני נקדים ונאמר שהמילה מקוצר עלולה להטעות כאילו מדובר בהליך מהיר ונוח שתוצאתו טובה יותר, ואנו סבורים כי המציאות עלולה להיות במקרים מסוימים הפוכה בדיוק.
המסלול האנונימי מאפשר הגשה של בקשה אנונימית עד ליום 7 בספטמבר 2015. הבקשה האנונימית תוגש לסמנכ"ל, ותכלול את כל המידע הרלבנטי להוציא פרטים מזהים של המבקש.
במידה והבקשה האנונימית מאושרת ע"י הסמנכ"ל, היא מופנית לגורם האזרחי הרלבנטי על מנת לברר את חבות המס הנובעת ממנה. בתוך 90 ימים ממועד זה ימסרו לסמנכ"ל פרטי המבקש.
כל הוראות נוהל גילוי מרצון יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בקשות במסלול האנונימי לרבות תשלום הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים. "הקנס" על הגילוי האנונימי הוא שלא ניתן לקזז כנגד ההכנסות שדווחו במסגרת הגילוי, הפסדים שדווחו בעבר על ידי הנישום בדוחות שהגיש. בנוסף, במסגרת הוראת השעה, ניתן לקזז הפסדים שנובעים מהליך הגילוי רק כנגד הכנסות המדווחות בגילוי מרצון.
כאשר סך ההון שנכלל בבקשה לגילוי מרצון אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה לגילוי מרצון במסלול מקוצר. לבקשה יצורפו דוחות המס השנתיים כשהם מתוקנים לתקופת הגילוי. לאחר אישור הסמנכ"ל, תופנה הבקשה לגורם האזרחי הרלבנטי שיוציא שובר תשלום לפונה על סכום המס הנובע מהבקשה. לאחר תשלום סכום המס הנובע מהבקשה במועד, לא יפתח הליך פלילי לגבי המידע שנמסר.
הנוהל המקוצר מעלה מספר שאלות שיש לייחס אליהן בתשומת לב ראויה לפני שמחליטים לפנות לפי נוהל זה.
ב 8 בדצמבר 2014, פרסמה רשות המסים הוראת ביצוע "נוהל גילוי מרצון – הנחיות לפעולה". הנוהל לא פתר את הבעיות בגילוי המקוצר. יתר על כן, ההוראה מדגישה כי לפקיד שומה הסמכות במקרים מסוימים להעביר למסלול המקוצר גם גילוי מרצון שהוגש אנונימית.
נסכם ונאמר כי למרות הבעיות שהצגנו יש לבחור את המסלול המיטבי לכל מקרה עפ"י עובדותיו. פניות להליכי הגילוי צריכות להתבצע בשיקול דעת תוך שקלול הנושאים הטכניים בנוסף לחישובי המס. למרות החשש המובן מפניה לרשות המסים בדיווח על כספים שלא דווחו בעבר אנו סבורים שיש לראות בהליך כהזדמנות ולא כדבר שלילי. רבים פונים כיום להסדיר את ענייניהם כחלק מהליך רחב היקף והגילוי מבטיח להם אפשרות להשתמש בכספים בגלוי, חסינות מפני כל הליך פלילי וכמובן שהוא מאפשר להם לישון בשקט.
שי דובר, רואה חשבון, עבד מספר שנים ברשות המסים ובין היתר היה מעורב בחקיקת הרפורמה במיסוי בין לאומי, שימש כיועץ לוועדה שהוקמה ברשות המסים לאכיפת חוקי המס על נישומים ישראלים הפועלים בחו"ל וכיהן כמזכיר הוועדה למיסוי נאמנויות. כיהן גם כיו"ר סניף חיפה של איגוד הנאמנים הבינ"ל STEP. שי מייעץ בענייני מיסוי בינלאומי ונאמנויות ומנהל את SD Fiduciary & Taxation Ltd המעניקה שירותי נאמנות.
ליאת אייל, עו"ד, ארונסון, רונקין-נור, אייל, משרד עורכי דין. ליאת אייל חברה בלשכת עורכי הדין בניו יורק מ- 1998 ובלשכת עורכי הדין בישראל מ- 2005. ליאת הינה חברת סטפ וחברה באקדמיה הבינלאומית לנאמנויות והון משפחתי. ליאת מייצגת לקוחות מרחבי העולם בתחום הנאמנויות, בתחום הלקוחות הפרטיים וירושות. ליאת מפרסמת מאמרים רבים בכתבי עת מובילים בעולם ומרצה בכנסים בינלאומיים בנושאי התמחותה.
