מיהו סמרטוט, ואיך אומרים אהבה בעברית
רוביק רוזנטל
לאהבה העברית אין כמעט מילים נרדפות, אבל היא שזורה מטבעות לשון, והשפה מוכיחה פעם נוספת שהיא מסוכנת לגוף ולנפש; 'סמרטוט' ממשיך לככב בראש רשימת מילות העלבון גם בפוליטיקה, ועוד על מחלות הרטוריקה אקדמית
לאהבה אין שפה. לכאורה. היא מתרחשת במחוזות הנפש לפני
אחותי כלה, מחמל נפשי
1.התנ"ך רצוף סיפורי אהבה וגילויי אהבה. המילה 'אהבה' מופיעה 40 פעם, וכן 'אהבים' בשתי גרסאות ניקוד. השורש אה"ב מופיע 208 פעם. אהבה מופיעה ביחסי גברים ונשים, ביחסי משפחה, באהבת האל את עם ישראל ובאהבת המאמין היהודי את אלוהיו.
2. מטבעות לשון בתנ"ך מציגות את האהבה כרגש השלם ביותר: 'אהבת נפש', 'אהבת עולם': "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא 2). מן הפסוק בשמואל ב' "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם, בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (א 23) נגזר הניב הרווח בהספדים 'בחייהם ובמותם לא נפרָדו'.
3. השפה מלמדת אותנו על הקשר בין האהבה לבין יחסי המשפחה. אל האהובה פונים בשיר השירים "אחותי כלה". 'דוֹד' הוא גם אהוב וגם בן המשפחה: "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם". 'דודים' היא אהבה ארוטית.
4. ל'אהבה' מעט מילים נרדפות. 'חיבה' מופיעה בתלמוד, ואילו בתנ"ך הנרדפות הן 'רחמים' ו'חמלה'. 'רחמים' היא התרגום המקובל והשכיח של אונקלוס לאהבה ולפעלים הקשורים בה. הקשר בין חמלה לאהבה מתבטא בצירוף 'מחמל נפש' מספר יחזקאל. 'חמדה' היא מצד אחד אהבה, נעימות ומשיכה. ביחזקאל מופיע הצירוף "בַּחוּרֵי חֶמֶד", אליו הצטרף "צמד חמד" בספרות ההשכלה. אהובה של השולמית בשיר השירים "כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים". מצד שני 'חמדה' היא גם חטא קדמון שנגדו יוצאים עשרת הדיברות. 'חמדן' הוא בעיני משוררי ימי הביניים יצור שפל. 'חמדנות' היא מידה רעה, ולא רק בתרבות העברית.
5. הביטוי 'אהבה ממבט ראשון' מופיע בשפות רבות, יידיש, אנגלית, גרמנית וערבית ומהן תורגם לעברית. הסופר היהודי ישראל זַנגוויל כתב: "האהבה האמיתית היחידה היא אהבה ממבט ראשון; במבט השני היא חולפת". יהודי מרוקו אומרים: "אהבה פתאומית מתפרקת עם הזמן".
