העיקרון הזלצבורגי
עמי בן בסט
חמישה יימים בעיר זלצבורג וסביבתה; הרים, טירות ופלגי מים, יחד עם קצת מלח, נגיעות של שנאפס וכדורים של שוקולד סטייל מוצרט-קוגל, בהחלט עשו לי את זה.
————————————————————
תביטו רגע בתמונת האגם השלווה הזאת (למטה). נסו להוסיף לה, בדמיונכם, קולות פכפוך של מים זורמים, אוושת עלים הנעים ברוח, ואולי גם קולות של ציפורים, ותבינו מדוע טיול בנוף המיוער וההררי של אוסטריה, במקרה זה מחוז מדינת זלצבורג, הינה הרפתקה שסופה כמעט ידוע מראש; חוויה אסתטית מענגת עם הרבה "וואו" לאורך הדרך. אנחנו מהלכים בתוך יער, בגובה של כ- 1,100 מטרים וגומעים אויר הרים צלול וקריר. אגם המים הקטן נקרא Jagersee והוא מצוי לא הרחק מכפר בשם Kleinarl, ומעיירת סקי כפרית, רחוקה קצת יותר, בשם: פלאכאו (Flachau).
הגענו לפלאכאו יום קודם לכן במסגרת סיור עיתונאים שאורגן בקפידה על ידי לשכת התיירות של זלצבורג. הרעיון, כך נדמה, היה להטעין אותנו בכמויות הגונות של מים וירוק שמגיעים היישר מהטבע, רגע לפני שנכנס בשעריה של העיר של מוצרט.
בדיעבד מסתבר כי זו היתה בחירה טובה. פלאכאו הממוקמת כ-70 ק"מ דרומית לזלצבורג עמוסה בתים ופרחים, חוות ציוריות, פארקים, בתי קיט, מלונות וגם חנויות רבות של ציוד עזר המכוון לכל מי שחשקה נפשו לרוץ, לגלוש, לטייל ברגל, או לדווש באופניים. בעונת הסקי – כפי שמנסח זאת עלון תיירות מקומי – אנחנו נותנים כאן שירותים לכל מי שננשך על ידי באג ההרים ומבקש ליהנות מאתגרי טיפוס וגלישה בתחום האקסטרים. ואם אתם באים עם ילדים, תוכלו לקבל מנה ארוזה של אתגרים מותאמת למשפחות, למשל לגלוש באמצעות מזחלות אישיות המטפסות, או יורדות, במהירות מפסגות הרים, או לעלות לפארק הרפתקאות מלבב – WAGRAINIS GRAFENBERG באמצעות רכבל לגובה של 1,700 מטרים.
להבדיל מעיירת הסקי הקלסית הקשורה בדמיוננו בדרך כלל בצבע הלבן של השלג והקרח, פלאכאו ההררית (920 מ') וישובים אחרים הדומים לה, מוריקים בעונת הקיץ והאביב בעזרתם הנדיבה של העצים ומשטחי העשב הגדולים שמתודלקים כל העת במי השלגים המפשירים בהרים בהרים. מעבר לירוק ולאקסטרים המוצעים כאן בשפע, וגם משווקים כמו שצריך, אפשר למצא באזור גם כמה הפתעות אחרות. מי שננשך למשל, דווקא על ידי חיפושית ההסטוריה, ימצא אולי מרפא מסוים ב-מוזיאון היסטורי מקומי ב-אלטנמרקט (Altenmarkt), עיר קטנה שנמצאית לא הרחק מפלאכאו, וכ-65 ק"מ דרומית מזרחית לזלצבורג. לבד מחפצים וכלי בית אותנטיים מהמאה ה-18 ואילך, נמצאת שם גם הקריפה (Grundner Krippe) שנבנתה במחצית המאה ה-18 על ידי אורג מקומי בשם פרנץ פלאטנר (Plattner). (תמונה למטה)
הקריפה היא אותו מקום קטן ומקושט, על פי גחמות המאמינים הקתולים, בדמויות ואביזרים המייצגים את הנסבות של הולדת ישו כגון אבוס, רועים, כבשים ומלאכים. פלאטנר שהיה כנראה איש מוכשר ויצירתי מאד, תכנן ובנה קריפה יחידה במינה שבה כלל דמויות, מקומות וסצנות הקשורות לחיים שלו ולאירועי התקופה. על הבמה ניצבות כ-80 דמויות הניתנות להזזה באמצאות משיכת חוטים זעירים מאחורי הפרגוד. לא עניין של מה בכך. כל שנה, במהלך חג המולד נהג פלאטנר לפתוח את ביתו ולהציג את הקריפה לאנשי העיר שהיו באים לחזות בפלא, תמורת כסף, או במצרכים שווי ערך. נראה כי הקריפה היתה אז אחת ההצגות הטובות בעיר. בימים אלה היא מהווה אתר בקור פופולרי, גם לאנשי המקום, במיוחד בימי החג אז נערכים מופעים מיוחדים בניצוחה של מנהלת המוזיאון החביבה, גב' סימון מאייר (Maier).
אנחנו נוסעים בסביבה ההררית לאזור העיר וורפן (Werfen) עיר שוק קטנה כ-40 ק"מ מזלצבורג. מבעד לחלונות הרכב אפשר להציץ בפסגות ההרים המוכתמות בלבן שנעלמות מידי פעם בשמיכות של עננים. כמה מהפסגות הללו מעוטרות במבצרים וטירות עתיקות, מה שהופך אותן לתפאורה מושלמת לסיפורי אגדה. אחת מהן היא Hohenwerfen Castle הנמצאת בגובה של כ-623 מטרים ומשקיפה על וורפן. היא נבנתה במאה ה-11 על ידי הארכיבישוף של העיר זלצבורג שבנה לה גם גם מבצר תאום, Hohensalzburg, שניצב על גבעה קטנה בעיר זלצבורג עצמה, ומהווה אתר בקור שווה בפני עצמו.
טירת Hohenwerfen הינה מבצר ימי- ביינימי מרשים שמשמש היום כמוזיאון. ההיסטוריה שלו מרתקת. לדוגמא, אי-שם בתחילת המאה ה-16 הוא נכבש בהפתעה על ידי חבורות של איכרים מורדים שהרסו ושרפו חלקים ניכרים ממנו. בתקופה הנאצית הוא שימש מקום אימונים סגור. ומאוחר יותר, ועד סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, היה מחנה אימונים של משטרת זלצבורג. הנוף מהקומות העליונות של המבצר – כמעט ולא צריך לומר – פשוט מרהיב. (תמונה למטה).
אחת האטרקציות של הבקור מחכה לנו דווקא למטה והיא קשורה באמנות עתיקת יומין המכונה: בַּזְיָירוּת ועוסקת בשימוש בעופות דורסים, במקרה זה בזים, לצרכי ציד של יונקים ועופות. המופע נערך בשטח פתוח למרגלות המצודה, מה שמאפשר לקהל גדול של צופים לחזות בקבוצה של בזים ונשרים מאולפים שחגים מעל ומבצעים מידי פעם צלילות חדות ומהירות לכיוון המאלפת שלהם על מנת ללכוד את הטרף שהיא מציעה להם. במקום קיים גם בית גידול ואימון לבזים ונשרים. על פי עלון המידע הנמצא במקום, מדובר בתחום רגיש מאד, והאחראים כאן נוהגים בהקפדה יתירה בשמירה על כללי האימון והטיפול בעופות. גם הבזיירים עצמם (כמו זו בקטע הוידיאו משמאל) עוברים אימונים ממושכים ונאלצים לעמוד בבחינות מיוחדות על מנת שיוכלו לעסוק במקצוע. (פרטים וכרטיסים כאן).
זלצבורג הינה עיר עמוסה שכיות חמדה עם נהר גדול החוצה אותה (תמונה למטה), טירות וארמונות, מוזיאונים, כנסיות עתיקות, בניינים בארוקיים מפוארים, מופעי תרבות וכמובן בתי קפה (ועוגות) ששמם הולך לפניהם. שורה ארוכה של מקומות ומוצרים, בעיקר שוקולדים, ממותגים על שמו של וולפאנג אמדיאוס מוצרט שנולד בעיר. ואם מדברים על שוקולד, מדברים בדרך כלל על "מוצרט-קוגל", כדורון של שוקולד בטעמים שונים שעומד בסימנה של מחלוקת רבת שנים בין חברות מסחריות, שהגיעה גם לפסים הדיפלומטים ולסכסוך בין ממשלות גרמניה ואוסטריה.
