אלופי העולם באבולוציה
.
איור: יובל רוביצ'ק
אבולוציה עשויה להיראות, לפעמים, כמעין תחרות בהסתגלות. לעתים היא מגיעה לכדי משחק הישרדות של ממש (כלומר, לא רק "ריאליטי"). מדענים שמבקשים ללמוד על המנגנונים המניעים את התהליך הזה, נתקלים במשוכה גבוהה – בעולם החי והצומח תהליכים אבולוציוניים נמשכים הרבה מאוד זמן, מעבר למשך הזמן של חיי אדם. אחת הדרכים להתמודד עם הקושי הזה היא ביצוע מחקרים על אורגניזמים שמעגל החיים שלהם קצר ומהיר. למשל, חיידקים ופטריות (דוגמת שמרים).
למחקר שמתבצע על חיידקים במעבדה יש יתרונות נוספים מבחינתם של המדענים: אפשר לגדל קבוצת "בקרה" לצד אוכלוסיית המחקר, ואפשר לשלוט היטב במניפולציות שמפעילים על האורגניזמים הנחקרים (טמפרטורה, מליחות, חומציות). הראשון שביצע אבולוציה במבחנה, היה סול שפיגלמן אשר ביצע במעבדתו אבולוציה של מולקולת אר-אן-אי בודדת אשר רכשה בהדרגה יכולת להשתכפל על-ידי אנזים. ריצ'ארד לנסקי קידם את התחום בניסוי ידוע, שמבוצע כבר 30 שנה ברציפות.
שלב חדש בתחום החל לפני כשלוש שנים, כשפרופ' צחי פלפל, מדענית הסגל ד"ר אורנה דהאן ותלמידת המחקר סיון קמינסקי-שטראוס, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, הציבו אתגר אבולוציוני לפני קהילת חוקרי האבולוציה במבחנה. הם סיפקו לכל מי שהביע נכונות להתמודד עם האתגר (כ-30 מעבדות ברחבי העולם), קבוצה של חיידקי אי-קולי, או שמרים, מאותם קווי גידול, שסומנו לצורך זיהוי. המשתתפים התבקשו לאלץ את החיידקים או השמרים לחיות בסביבה שהטמפרטורה בה קרה בהרבה מהטמפרטורה הנוחה להם. מכאן ואילך, יכולים היו המדענים המשתתפים באתגר לשנות גורמים שונים במערכת, שיסייעו לחיידקים או לשמרים לעבור אבולוציה ולהסתגל לחיים בסביבה הקרה. לפי הגדרת האתגר, אפשר היה רק לסייע ולקדם שיפור עצמי של החיידקים – אך נאסר לפגוע במתחרים.
'
