האבן הירושלמית ומשמעותה כיום

אסף בן דור 

 

"והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים" (בראשית כ"ח)

 

ימיה של האבן כחומר בניין הם כימי הציביליזציה האנושית. לצד חומרי בניין אחרים ששמשו את האדם, תפסה האבן את המקום החשוב ביותר. היא איננה נרקבת כמו העץ, ולא מתפוררת כמו החימר, אלא משתמרת לאורך זמן. גם המרקם שלה לא מאבד מחינו, לעיתים קרובות אף ההיפך, הוא מקבל ברק וחן רב עם השנים. המסיביות של האבן, יחד עם אי התבלותה, מעבירים אלנו דרך האבן תחושה של נצח. אין תימה אפוא שבמקומות רבים בעולם שמשה האבן לבניית מקדשים, או מצבות. יחד עם זאת שמשה האבן לעיתים קרובות, גם לבניית בתי מגורים. במקומות בהם היא מצוייה יותר, השתמשו בה כמובן יותר.

החל מהעולם העתיק, אתגרה האבן את המהנדסים והבנאים, וחייבה אותם לחפש דרכים שונות ומגוונות, להתמודד עם תכונותיה. למשל הפודיום (משטח מוגבה) של המקדש היווני שנועד לייצר בסיס יציב, על מנת, שהעמודים שהוצבו עליו לא ישקעו באדמה. בסיס העמוד אשר נועד להעביר את עומסי העמוד המסיבי לפודיום. כותרות העמודים, ליצור בסיס רחב, להצבת הקורה המסיבית והקרניז להרחיק את מי הגשמים. הקשת הרומית נועדה לתת מענה לקירוי מפתחים רחבים יותר מאלה שהציעו המקדשים היוונים, זאת על ידי סידור האבנים באופן קעור, אשר אינו מאפשר לאבנים ליפול (האמת ניתנת להאמר שקשתות הופיעו עוד לפני הרומיים, אבל הרומיים היו אלו שניסחו זאת לראשונה באופן גיאומטרי ועשו בהשימוש נרחב). את אותו דבר אפשר לומר על הקמרונות לסוגיהם שהתפתחו בימי הביניים.

 

כאשר החלו לבנות קומה על גבי קומה, כפתה האבן על המהנדסים והבנאים לדאוג שהפתחים ימוקמו זה ע"ג זה, על מנת שלא תהייה מסה כבדה מדי מעל מפתח. הבנייה בקומות התחתונות נעשתה עם אבנים מסיביות יותר, שיכלו לעמוד יציב על הקרקע וליצור בסיס לקומות העליונות יותר. ככל שגבה הבניין, נעשה שימוש באבן פחות ופחות מסיבית. שכן הצורך לשאת קומות מעל הלך ופחת, אבל המשקל שהוצב מעל הקומות התחתונות הלך וגדל.

דרך כל סגנונות הבנייה שעשו שימוש באבן, ממצרים העתיקה דרך האדריכלות היוונית והרומית הקלאסיות, הבנייה הרומנסקית, הגותית, אדריכלות הרנסנס, הבארוק והניאו קלסיציזם. כולם היו צריכים להיענות לאתגר שהציבה בפניהם האבן ותכונותיה. הגם שהתכנים התרבותיים לאורך כל התקופות האלה השתנו לבלי הכר, ועמם גם הטעם האדריכלי. האבן ותכונותיה המשיכה לכפות את הסדר שלה. סדר שלפחות מבחינה הנדסית היה נכון.

אפשר לומר שכל הצורות הגיאומטריות שסקרנו ועוד, נולדו לא כדי לקשט את הבניין אלא לענות על צורך הנדסי.נוצר אפוא קשר בל יינתק בין החומר לבין הצורה.

בשלהי המאה ה 19 החל שימוש גובר והולך בבטון מזויין. חומר זה מאפשר סטרוקטורות אחרות לגמרי, מאותן סטרוקטורות שחייבה האבן ותכונותיה. כך הפכה האבן מחומר בנייה לחומר חיפוי. תהליך זה לא התרחש כמובן

 ביום אחד. הוא החל לקראת סוף המאה ה 19 ונמשך במאה ה 20 . עם ההתייעלות בתהליכי ייצור ושינוע הבטון והברזל. כיום כמעט שלא נעשה שימוש באבן כחומר בנייה, אלא כחומר חיפוי בלבד. הסיבות לכך הן רבות

 ומגוונות. העלות של חציבת אבנים גדולות ושינוען לצורך בנייה תהייה עצומה ביחס לשימוש בבטון. הבטון המזויין מעניק יכולת מרשימה יותר לבנייה לגובה. יחד עם זאת הבטון כחומר קונסטרוקטיבי תופס הרבה פחות שטח, וחוסך לנו מטרים רבועים רבים וחיוניים. וכמובן שיש חשיבות עצומה לבידוד ואיטום הבית, דבר שמתאפשר יותר כאשר הבנייה מבטון.

תקופת המעבר בה התחלפו חומרי הבנייה מאבן לבטון וברזל, חופפת למדי את התקופה של היציאה מחומות העיר ירושלים, של האוכלוסיות היהודיות ושאינן יהודיות בירושלים. כבר בימי המנדט הבריטי נחקק, חוק המחייב חיפוי אבן בבניינים שנבנו בירושלים. חוק שאומץ מאוחר יותר על ידי הרשויות בישראל. גם הטכנולוגיה של שימוש באבן עברה תמורה גדולה. לא עוד חציבת אבן אבן עם פטיש ואזמל. היום נחצבים הסלעים בעזרת כלים כבדים ומוכנסים למכונה, הפורסת את הסלע לפרוסות בדומה למכונה לפריסת לחם. אחר כך מוסיפים לאבן טקסטורה על פי הזמנה.

אנו רואים, שמצד אחד, חומרי הבנייה הקונסטרוקטיביים, הזולים, היעילים והמועילים ביותר כיום, הם בטון וברזל. מצד שני חומר החיפוי, שאנו מחוייבים אליו מכוח החוק הוא האבן. לאחר שנפרם הקשר בין חומר לצורה, והוליד לא מעט כיעור.

כיצד נתמודד היום עם בנייה שנעשית בבטון אבל בחיפוי אבן? ישנן למעשה שתי דרכים מועילות, ואין לי כל כוונה לשפוט ביניהן.

דרך ראשונה לבוא ולומר: האבן היא רק חומר חיפוי ואנחנו לא נסתיר זאת! נתלה לוחות אבן על קירות הבטון כאילו היו כל חומר חיפוי אחר. פטורים נהייה מלתת מענה לבעיית המפתחים שעל האבן לקרות, כך ניתן אינטרפרטציה מודרנית לאבן.

להמשך הכתבה

"אישור הצטרפות למאגר מידע" הפרטים המלאים בתקנון האתר


כל הממלאים טופס רישום באתר זה עושים זאת מרצונם החופשי וללא כל חובה חוקית לכך,  כל המידע הנאסף בטפסי הרישום הוא לטובת דוור למידעים על כנסים והפצת דפי מידע,  המידע ישאר וישמש אך ורק את בעל מאגר המידע וחברות הבנות שלו ולא יועבר לאף גורם אחר, כל המעוניין להימחק מהמאגר, יכול לבצע זאת תוך פניה בכתב לבעל המאגר בכל עתשם מאגר המידע : "מאגר לקוחות ומדוורים קבוצת פיננסים גג, פרטי בעל מאגר המידע: קבוצת פיננסים גג בע"מ ח.פ. 514511252, רח' היסמין 1, רמת גן.