לאן נוסעת המכונית האוטונומית
דורי אורין
היא לא תירדם על ההגה ולא תסמס בזמן הנהיגה. השאלה איזה שינוי תחולל בחיינו המכונית האוטונומית וכיצד היא תשפיע על ההיסטוריה האנושית
בסצנת הסיום של הסרט "תלמה ולואיז" מבינות גיבורות הסרט כי נלכדו: נלכדו בידי המשטרה אבל גם בידי המבנים החברתיים שבהן חיו לפני צאתן להרפתקה. במקום להיכנע, הן בוחרות באפשרות אחרת: הן מאיצות את מכוניתן, פורד ת'אנדרבירד פתוחה, אל מעבר לגדת המצוק. לא במקרה המכונית היא שחותמת את הסרט. לאורך כל הסרט המכונית משמשת כסמל לחופש (והיא יכולה לשאת על עצמה את הסמל הזה מכיוון שיש לה תפקיד כזה גם בחברה).
"תלמה ולואיז" (תסריט קלי קורי, בימוי רידלי סקוט) יצא למסכים לפני יותר מיובל (26 שנים ליתר דיוק), אבל כאז כן עתה, הכלי הקרוי 'מכונית' עושה כותרות. בשנת 2014 הציגה חברת גוגל דגם של מכונית אוטונומית, היינו מכונית היכולה לנסוע ולהגיע ליעדה ללא התערבות או עזרה של מפעיל אנושי. התוכניות של גוגל, כאחרות לפניה, נגנזו, אבל הסקרנות והעניין שהרעיון עורר לא גוועו.
ייתכן שקראתם מאמרים הבוחנים שאלות אתיות הנוגעות לאופן פעולתה של המכונית האוטונומית. אתיקאים, אנשי טכנולוגיה וחובבי מדע בדיוני מעלים תסריטים שונים הבוחנים את טיבה של המכונית האוטונומית ואת מערכת הערכים שלה. האם במקרה של חוסר ברירה המכונית תדרוס הולך רגל? האם בקרות המקרה היא 'תעדיף' את חייו של בעל הרכב או את חייהם של שני הולכי רגל?
אבל בעיניי אלה שאלות סרק. נכון, המכונית האוטונומית תפתח חזית נוספת (לצד מעליות, שדות תעופה ורשת החשמל) במערכה בין ההאקרים למפתחי התוכנה, אבל היא לא תירדם על ההגה ולא תסמס בזמן הנהיגה, ובכל מקרה לא זה יהיה הרמזור שיעצור אותה. מה שבאמת מעניין בעיניי בשאלה של המכונית האוטונומית הוא השינוי שהיא תחולל בדרך החיים שלנו והאופן שבו היא תשנה את ההיסטוריה האנושית.
זו לא תהיה הפעם הראשונה. הפרברים, אותן שכונות בורגניות מהוגנות ומנומנמות שנוצרו סביב הערים ויצרו הווי חיים ייחודי, באו לעולם בעקבות כניסתה של המכונית לשימוש המוני באמריקה. גם פס הייצור המתועש, שפותח כבר במכוניות פורד מודל T והיה לסמל המודרניות ובד בבד לצורות העסקה המבטלות את הייחודי והאנושי - גם הוא התפתח יחד עם המכונית.
איך תשנה את חיינו המכונית האוטונומית? ייתכן שהיא תגרום לשינוי בפני העיר. העיר, כפי שאנו מכירים אותה, סובבת סביב המכונית. הכבישים, החניה, החניונים, זיהום האוויר. המכונית האוטונומית והכרוך בה מעלה שאלות סביב כל הרגל שפיתחנו במהלך חיינו עם המכונית הנוכחית. למשל: מדוע להקצות למכונית מקום ליד הבית, כשהיא יכולה להגיע אלינו במועד שנזדקק לה? מדוע לקנות מכונית כשאתה משתמש בה לכל היותר שעתיים ביום? מדוע להיתקע בפקקים כאשר זרימת המכוניות יכולה להתנהל בדומה לזרימת תאי דם בעורקים? אם נגזר עלינו לבזבז חלק מזמננו בגין נסיעה, האם לא כדאי לנצל זמן זה למשהו יעיל? מדוע להגביל את יכולת התנועה החופשית של אנשים בשל גילם? או בהתאם למגבלות גופניות? מדוע 'לכלוא' אנשים רק כי אינם יכולים לנהוג?
כפי שאפשר לראות מרשימת השאלות, למכונית האוטונומית יש פוטנציאל לשנות את רמת המוביליות הפיזית, את הארכיטקטורה של העיר, את הדרך שבה ננצל את הזמן שלנו ואפילו את מבנה הקניין שלנו. אבל מה מבקשת המכונית בתמורה? דבר פעוט. את החופש.
המכונית, כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא חלל פרטי בעל מיקום משתנה. ככזו, יש לה ערכים נלווים של חופש, של מיניות, של עוצמה. בכל רגע יש בידינו להיכנס למכונית ולנסוע ליעד בלתי ידוע. לעומתה, המכונית האוטונומית היא 'חיה' אחרת לגמרי. כדי לתפקד, המכונית האוטונומית עומדת בקשר עם מגוון רשתות תקשורת, הן לצורך בטיחות והן לצורך ניווט. מיקומה ידוע בכל רגע ורגע ונתוני הנסיעה שלה נרשמים ויכולים להיחשף. כמו כן, קרוב לוודאי שהמכונית האוטונומית לא תהיה בבעלותנו הפרטית, כלומר, החלל שבו אסע יהיה כזה שאני חולק עם המון זרים, בדומה למצב המבדיל בין בית פרטי למלון.
אבל יותר מכול, המכונית האוטונומית אינה 'חופשית'. בין האדם לבין מערכת הניווט ישנה מערכת מתווכת, שלא זו בלבד שתדע היכן אנחנו נמצאים בכל רגע ולאן אנו מתעתדים להגיע, אלא גם 'תאשר' ותקבל את ההחלטה הסופית. דמיינו לעצמכם, למשל, מצב שבו גוגל היא מפעילת השירות של המכונית האוטונומית והיא נקלעת לסכסוך עם עיריית נתניה על גובה הארנונה שעליה לשלם עבור משרדיה. גוגל תוכל להחליט שהמכוניות שלה לא ייסעו עוד לנתניה, ובכך 'להטיל מצור' על העיר.
יש לפיכך בסיס לחששות מפני פגיעת המכונית האוטונומית בתחושת הבעלות שלנו, בפרטיות שלנו ואפילו בחופש התנועה שלנו. אם כך, מדוע ברור כל כך כי המכונית האוטונומית היא העתיד הקרוב שלנו? - כי היא תהיה יעילה במיוחד.
המודרניזם מעלה על נס את היעילות כפרמטר מרכזי בבחינת אובייקטים (וגם בבחינת דברים אחרים, מעלותו של צעצוע פלסטיק פשוט ועד תהליכים חברתיים). המכונית כפי שאנו מכירים אותה נדמית לנו כחלק מאותו עולם מודרני, אבל המכונית בדימויה היום - כביטוי לאינדיבידואליות, למיניות ולעוצמה - למעשה אינה שייכת לעולם המודרני-תועלתני, שבו ייעודה של מכונית הוא להביא אותנו מנקודה א' לנקודה ב' במהירות וביעילות מרביים. המכונית האוטונומית מגלה וחושפת כי האיפיון של המכונית הקלאסית כאובייקט חושני ואישי, למעשה הרחיקה אותה ממחוזות המודרניזם. משבחרנו בתועלתנות - סופה של המכונית הקלאסית נכתב מראש.
אני מניח שבסיומו של "תלמה ולואיז" בגרסת המכונית האוטונומית, כשתלמה נותנת את ההוראה לשעוט אל עבר המצוק, המכונית משיבה: "בקשה זו חורגת מהסכם השימוש שעליו חתמת, האם תהיי מעוניינת לצפות בפרסומות או לרכוש דבר מה עד הגעת המשטרה?"
דורי אורין הוא דוקטורנט בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן
