google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html רחם שרירני | Bankaut Pratit
top of page

רחם שרירני – לא למהר להסיר

ד"ר דובי לקסמן, מומחה ברפואת נשים
מנהל תחום כירורגיה גינקולוגית
איה מדיקל – המרכז לרפואת נשים מתקדמת
















הרחם הינו איבר שרירי ב-95% מגודלו. שריר הרחם הוא בעל מבנה ותפקוד ייחודיים ונמצא תחת השפעת מגוון גורמים ובעיקר  תחת השפעה הורמונלית. השפעה הורמונלית זאת נמשכת כ-40 שנים מיום הופעת הוסת הראשונה ועד גיל המעבר שבו נפסקת כמעט לחלוטין הפעילות ההורמונלית. בנוסף מושפע הרחם בתקופה זו מ"ארועים" הורמונליים אחרים כגון הריונות ונטילת גלולות למניעת הריון.

אחת התופעות הקשורות להשפעת ההורמונים על הרחם היא שגשוג תאי שריר הרחם. התופעה יכולה להתרחש באופן אחיד בכל תאי שריר הרחם או באופן מוקדי. הסיבה לכך אינה ברורה אך יש אפשרות סבירה שמדובר בתהליך גנטי שכן שגשוג-יתר של שריר הרחם שכיח יותר במשפחות.
התופעה שכיחה מאד ושרירני רחם נצפים ביותר מ-50% מהנשים מעל גיל 50.

תסמינים הקשורים ברחם שרירני מופיעים בכ-30% מהמטופלות והשכיחים שבהם:

  • דימום ויסתי חזק

  • דימום בין-ויסתי

  • כאב בטן

  • כאב ביחסי מין

  • תפיחות הבטן

  • הפלות חוזרות

  • הפרעת פריון


את שרירני הרחם ניתן לאבחן באמצעות בדיקה גינקולוגית שגרתית ובאמצעי הדמיה. בדיקה גינקולוגית תקופתית יכולה לגלות גדילה הדרגתית של נפח הרחם.
אמצעי ההדמיה הטוב ביותר לאבחון שרירני הרחם הוא בדיקת העל-קול (אולטראסאונד) המבוצעת במרפאת הרופא המטפל ובמכוני על-קול.

ניתן לאבחן את שרירני הרחם גם בבדיקות CT ו-MRI אולם בדיקות אלה מסורבלות, יקרות, כרוכות בקרינה אלקטרו-מגנטית ויעילותן אינה עולה על יעילות העל-קול.

המלה "רחם" גזורה מהשרש ר.ח.מ. ממנו נגזרת גם המילה רחמים. 
אם תרצו, צחוק הגורל הוא שדווקא רחם האישה לא זכה למנת הרחמים והחמלה לה הוא ראוי. לפחות לא בהיבט של שיעור ניתוחי כריתת הרחם המבוצעים בכל שנה ברחבי העולם. למרות ההתקדמות המדהימה בתחומי הכירורגיה והטיפולים השמרניים ברפואה בכלל ובתחום רפואת הנשים בפרט, מספרם של ניתוחים מסרסים אלה לא הצטמצם כמתבקש.

בישראל מבוצעים בכל שנה מעל 4000 ניתוחים להסרת רחמן של נשים. במילים אחרות בכל שעה אישה אחת בישראל 'מאבדת' את רחמה. הנתון היבש הזה לא מצליח להעביר את ההשלכות האישיות, הגופניות והנפשיות, המשפחתיות והחברתיות של ניתוח זה. לפי הנתונים הסטטיסטיים של משרד הבריאות מספר זה נשאר קבוע מזה 20 שנים.

לבד מהסטטיסטיקה המטרידה הזאת, מקובל כי 10-20% בלבד מניתוחי כריתת הרחם מבוצעים באינדיקציה מוחלטת, כלומר העדר אופציה טיפולית אחרת והניתוח מוצדק באופן נחרץ.

שאר 80-90% ניתוחי כריתת הרחם מבוצעים באינדיקציה יחסית. הווה אומר שקיימים טיפולים תרופתיים וניתוחים שמרניים יותר, שיכולים להחליף את ניתוח כריתת הרחם. בצער יש להודות כי מספר לא מבוטל של ניתוחים אלה מבוצע אפילו ללא אינדיקציה כלשהי.
לעובדת הקלות הבלתי נסבלת של ניתוחי כריתת רחם, יש להוסיף את העובדה הבאה: ניתוחים אלה יוצרים "גל שני" של ניתוחים הנדרש לשם תיקון הפרעות כגון צניחת הנרתיק, רפיון רצפת האגן, הפרעות בשליטה בהטלת שתן ובפעולת מעיים, הדבקויות תוך-בטניות, פגיעה בתפקוד המיני, בקעים בצלקות ניתוחיות ועוד, הנגרמות כתוצאה מכריתת הרחם.

אי אפשר שלא לתמוה מדוע הגענו למצב זה. התשובה אינה חד משמעית ובטח לא פשוטה. מבין האופציות הניתוחיות הזמינות כיום, ניתוח כריתת רחם הוא "הוותיק" והמוכר ביותר. הניתוחים החדשניים השמרניים יותר, מצריכים מיומנות גבוה הנרכשת בשנים רבות של השתלמויות והתנסות. מיומנות זו אינה נחלתם של רבים ולכן רופאים פחות מיומנים נוטים להציע את הניתוח אותו הם מכירים, כלומר – כריתת רחם.
מטופלות רבות יכולות להעיד כי שמעו לא פעם מפי רופאים את האמירה הנדושה כי "הרחם נועד לגדל ילדים וגידולים". אחת השאלות שנשאלת מטופלת עם בעיה רחמית הינה האם בכוונתה להרות בעתיד. תשובה שלילית "מזכה" אותה בקידום לכיוון אופציית כריתת הרחם.

כאמור, ההתקדמות בתחומי הרפואה השונים ובייחוד ברפואת הנשים העמידה לרשות הרופאים חלופות יעילות לניתוח כריתת הרחם. עם חלופות מתקדמות ניתן למנות:

  • טיפולים הורמונאליים

  • טיפולים אנטי-הורמונאליים

  • התקן תוך-רחמי המפריש הורמונים

  • היסטרוסקופיה לכריתת פוליפים/שרירנים

  • אבלציה (צריבה) ניתוחית של רירית-הרחם

  • אבלציה (צריבה) בחימום של רירית הרחם

  • אטימה של עורקי הרחם בצנתור (אמבוליזציה)

  • טיפול באולטרא-סאונד ממוקד

  • כריתה שמרנית של שרירנים

  • קיצור הרצועות להרמת רחם צנוח


לסיכום - תופעת שרירני הרחם נפוצה מאד אולם ניתן להתנחם בעובדה כי במרבית המקרים אין כלל תופעות חולניות ואין צורך בטיפול. במקרים בהם התסמינים והממצאים מצדיקים התערבות, קיים מגוון גדול מאד של אמצעים שמרניים ופולשניים אותם ניתן להתאים למטופלת לפי מיקום, מספר וממדי השרירנים. גם לגיל המטופלת ולצורך בפריון יש חשיבות בהתאמת הטיפול.

לא כל האלטרנטיבות מתאימות לכל המטופלות. לנשים שמיועדות לניתוח גינקולוגי כלשהו, ובמיוחד ניתוח לכריתת הרחם, אני מייעץ לא להיחפז בקבלת החלטה במידה ולא מדובר באינדיקציה דחופה או גידול סרטני, חלילה.

פנו לחוות דעת שנייה ואפילו שלישית, שאלו שאלות נוקבות אודות הסיכויים והסיכונים בטיפולים המוצעים, בררו את האלטרנטיבות, שתפו את הרופא בחששותיכן ובנטיית לבכן, ובחרו בקפדנות את הרופא המנתח.

sop-resize-200-דובי (1).jpg
bottom of page