google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
top of page

הווירוס במערך האבטחה של נמלי התעופה

ד"ר נועם לויתן














מה הכי מזוהם בנמלי תעופה? מחקר מצא רמות גבוהות במיוחד של נגיפים הגורמים למחלות נשימה במגשי הפלסטיק המשמשים בבדיקות הביטחון

אנשים רבים שהולכים לשירותים בנמל תעופה מפגינים כישורי לוליינות מרשימים ויצירתיות בשימוש בנייר – העיקר לצמצם ככל האפשר את המגע הישיר עם האסלה, הידיות והכפתורים, הנחשבים למזוהמים ובעלי פוטנציאל להעברת מחלות. עם זאת, על פי מחקר חדש נראה שהחשיפה לגורמי מחלות בנמלי תעופה גדולה יותר דווקא בעמדות הבידוק הביטחוני.

חוקרים מאנגליה ומפינלנד דגמו משטחים שונים בנמל התעופה הלסינקי-ונטה, בשיא עונת השפעת של שנת 2016, ובדקו נוכחות של נגיפים הגורמים למחלות בדרכי הנשימה, כגון צננת ושפעת. החוקרים לקחו גם דגימות אוויר מאזורים שונים בנמל.

החוקרים מצאו ראיות לנוכחות של נגיפים בעשרה אחוזים מהמשטחים שנבדקו וכן בדגימת אוויר אחת. בסך הכל 90 משטחים שונים שכללו צעצועים מאזור משחקי הילדים, כפתורים וידיות בשירותים, עמדות ביקורת דרכונים, מעקות לאורך מדרגות ואת מגשי הפלסטיק בעמדות הבידוק הבטחוני.

מגשי הפלסטיק, שכמעט כל מי שעובר בנמלי תעופה נאלץ לגעת בהם ואין דרך להתחמק מכך, התגלו כמזוהמים ביותר: מתוך שמונה מגשים שנבדקו בארבעה נמצאו סימנים לנוכחות נגיפים הגורמים לצננת, כגון ריינו-וירוסים, ואף נגיף מסוכן בהרבה – נגיף השפעת. באופן לא מפתיע גם צעצועי הילדים התגלו כשיאני זיהום, ושניים מתוך שלושה צעצועים התגלו כמזוהמים בנגיפים שאפשר למצוא בנזלת.

בניגוד לממצאים אלו התברר שדווקא בתי השימוש בנמל התעופה נקיים מנגיפים, לפחות מנגיפים שגורמים למחלות בדרכי הנשימה. כנראה כי מנקים את בתי השימוש לעתים קרובות, והאנשים המשתמשים בהם מודעים מאוד לאפשרות שהמקום מזוהם ולכן נזהרים יותר ודואגים לשטוף את ידיהם. בנוסף, החוקרים לא חיפשו נגיפים הגורמים למחלות מעי שאולי נפוצים יותר באזור השירותים.

במחצית מהמגשים שנבדקו נמצאו סימנים של נגיפים הגורמים למחלות נשימה. בדיקת ביטחון בנמל תעופה





















במחצית מהמגשים שנבדקו נמצאו סימנים של נגיפים הגורמים למחלות נשימה. בדיקת ביטחון בנמל תעופה | צילום: Shutterstock

זיהוי נגד זיהום

על פי החוקרים זיהוי הנקודות המזוהמות בנמלי התעופה יכול לעזור למנוע הדבקה והתפרצות מחלות. למשל, במגשי הפלסטיק נוגעים עשרות אלפי אנשים כל יום שמניחים עליהם חפצים רבים – נעליים, מחשבים, טלפונים, חגורות ועוד. גם המגע וגם החפצים עלולים להעביר גורמי מחלה למגשים, ומאחר שלא מנקים את המגשים בתדירות גבוהה גורמי המחלה ממתינים שם כדי לעבור לאדם הבא שאוחז במגש.

עם זאת, מאחר שהחוקרים לא עקבו אחר האנשים שנגעו במגשי הפלסטיק אי אפשר לדעת אם מישהו באמת נדבק מאחד מהם וחלה. כמו כן, הבדיקות שנעשו במחקר מזהות נוכחות נגיפים, אך לא יכולות לגלות אם הם נגיפים "חיים" שעדיין עלולים להדביק, או אם מדובר בשרידי נגיפים שכבר אינם מסוכנים.

להמשך הכתבה

shutterstock_322320830_580.png
dr noam levitan.jpg
davidson.png
bottom of page