תקשורת - תשקורת ומה שביניהן
אורלי גולדמן - יועצת ארגונית
כאשר אני מלווה אירגון/עסק בתכנון תהליכי שינוי, אחד הדגשים להצלחת השינוי הוא תכנית התקשורת מול העובדים, הלקוחות והספקים.
בנית תכנית תקשורת מחולקת לתוכן התקשורת ותהליך התקשורת. תוכן התקשורת מתייחס לאיזה מסרים אנחנו רוצים להעביר. תהליך התקשורת מתייחס לאמצעי התקשורת, תזמון, חזרתיות, אורך וכדומה. כלומר הצלחה (שפירושה שהצד השני מקבל ומאמין במסרים שלנו) תלויה בשילוב של השניים.
בשיחת סלון, דיברנו כמה חברים על פוליטיקה ועלתה השאלה האם חזרתיות על מסרים לא אמינים, מביאה בכל זאת לתוצאה הרצויה. כלומר, האם העובדה שביבי חוזר כל פעם מחדש על האמירה ש"אין כלום כי לא היה כלום" או שטראמפ חוזר על האמירה שהתקשורת מביאה fake news, יכולה בסופו של דבר לגרום לאזרחים לקבל ולהאמין במסרים האלה.
התשובה העצובה היא שכן. זוכרים את גבלס? שר התעמולה של היטלר? גבלס השתמש ברעיון כי יש לחזור על שקר מספר רב של פעמים עד שייקלט בתודעת הציבור כאמת, ולכן תעמולה מסוג זה נקראת כיום "תעמולת גבלס".
התקשורת מודעת היטב ל"ליקויי" המוח האנושי. האדם אינו רציונלי ובעיקר מסתכל סוביקטיבית גם על המציאות "האוביקטיבית". כתרגיל קחו 2 אנשים ותבקשו מהם לתאר מה היה בחדר הקודם בו הם ישבו. כל אחד יתאר דברים אחרים.
התיאוריה האדלריאנית מביאה את מודל אפר"ת, ראשי תיבות ל: אירוע, פרשנות, רגש, תוצאה, שבו כל אדם מפרש באופן שונה את החוויה שהוא עובר, הפרשנות מביאה לרגש סוביקטיבי ולכן לתוצאה התנהגותית שונה. וכך אנחנו יכולים לקבל 2 תגובות שונות לחלוטין על אותה תמונה שפורסמה באמצעי התקשורת כשלכאורה תמונה היא צילום "אוביקטיבי" של המצב.
גם התקשורת היא בעצם אסופה של אנשים עם אינטרסים שונים, פרשנויות שונות ותוצאות שונות. ולמרות שמדובר רבות על "טוהר העיסוק" ועל "עיתונות אוביקטיבית", לא אחת אנחנו רואים איך הסוביקטיביות מביאה לסילוף ידיעות, טרמינולוגיה מכוונת, הבלטה או צמצום של ידיעות מסוימות וכדומה.
הלכתי לחפש מה עוד סוביקטיבי, ובאתר של מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך מצאתי את ההסבר הבא: "תעמולה - היא שם כולל לפעולות שכנוע שעושים גורמים המעוניינים להשפיע על התקשורת ועל הציבור.......... במהלך השנים קיבל המושג "תעמולה" קונוטציה שלילית, תוך הדגשת המימד המניפולטיבי, שבו בעוד המושג "הסברה" מתקבל כהגון ו"נקי" יותר, אך בפועל ההבדל בין המושגים אינו רב, או כפי שמצטט מוטי נייגר במאמרו: "'הסברה' זה מה שישראל עושה, 'תעמולה' זה מה שעושים אויביה"."
ולסיכום, האובססיה לשליטה על התקשורת ולבנית אמצעי תקשורת שיהיו בשליטת השלטון, מזכירה לי ימים חשוכים, שבו היטלר הבין שתעמולה חזקה היא אחד האמצעים הטובים ביותר לשכנע את הציבור ולגייס תומכים, גם אם המסרים הם שקריים. וזה מפחיד אותי.
מה אתם רואים בתמונה? פני אישה או סקסופוניסט?
לתגובות והערות ניתן ליצור קשר
אורלי גולדמן, יועצת אירגונית
orgold1213@gmail.com
