האם ההשפעה של תנאי רעב קיצוניים עוברת בתורשה?
פרופ' יאיר בן דוד
הפתגם המקראי "אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה", המופיע בספר ירמיהו ובספר יחזקאל, מקבל משמעות חדשה ומפתיעה בעקבות מחקר חדש, המראה כי במצב שבו דור האבות לא אכל כמעט דבר, כלומר - סבל מתקופות של חרפת רעב, ההשפעה אכן ניכרת על דור ההמשך, הפעם מן ההיבט הגנטי. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר בקרב בני העם הצ'ובשי ברוסיה, שחווה רעב קשה בשנים 1923-1922, וגילו השפעות של תנאים קיצוניים אלו לא רק על שורדי הרעב עצמו, אלא גם על צאצאיהם. ניתוח של דגימות דם של בני האזור העלה כי הטלומרים – אזורי הקצה בכרומוזומים, אשר ידוע כי אורכם קשור להזדקנות ולתוחלת החיים של הפרט, קצרים יותר בגברים שנולדו מיד לאחר הרעב הגדול. יתרה מכך, התברר שהטלומרים הקצרים יחסית עברו בתורשה גם לצאצאים הזכרים של גברים אלה, לאורך 3 דורות לפחות.
להמשך הכתבה
.png){kind=logo}