google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
top of page

לעכב את נזקי ההשמנה
פרופ' חיים כהן










כתב אריאל רובינסקי


מחקר העוסק בפיתוח תרופה שתעכב את נזקי ההשמנה בגיל המבוגר, נמצא בשלבים מתקדמים. אין זה אומר שנוכל מעכשיו להתחיל לזלול ללא חשש, אבל זה בהחלט נותן תקווה לאיכות חיים טובה יותר בעתיד


השמנת יתר היא המגפה של המאה ה-21. כמיליארד אנשים ברחבי העולם, שוק ענק במונחים של חברות התרופות, סובלים מהשמנת יתר ובגיל מבוגר עלולים לפתח מחלות מטבוליות על רקע זה. במחקר הנערך במעבדתו של פרופ' חיים כהן בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן, נבדק הקשר בין כמות המזון שאנחנו צורכים ובין קצב ההזדקנות. מטרת המחקר לפתח תרופות לטיפול במנעד רחב של מחלות של הגיל המבוגר. התרופות העתידיות לא ישחררו אותנו מלקיחת אחריות על התזונה שלנו, וגם לא יהיו קשורות להרזיה או לדיאטות למיניהן; אבל הן אמורות להבטיח לנו חיים ארוכים יותר, ובעיקר בריאים יותר.
 
הרעיון למחקר נולד במהלך שהייתו של פרופ' כהן באוניברסיטת הרווארד, לאחר שקרא מאמר על שמר האפייה שכתב המנחה שלו בעבודת הפוסט דוקטורט בביולוגיה מולקולרית של ההזדקנות. "המאמר תיאר באופן שיטתי ומדויק את מנגנון ההזדקנות בתא שמר האפייה. בעקבותיו השתנה כיוון החשיבה שלי והבנתי שהידע הזה יכול לעזור גם לשיפור איכות חייהם של בני האדם", מספר פרופ' כהן. המחקר, שהחל בשמרים, התפתח מאז במעבדה בבר-אילן, ועד כה הוכיח הצלחה מרובה גם באורגניזמים חיים. מטרתם של פרופ' כהן וצוותו היא להגיע בעתיד הקרוב לתוצאות טובות גם בבני אדם. 
 
המחקר, שעניינו הקשר בין מטבוליזם לבין הזדקנות, עוסק באיתור הגנים המשפיעים על קצב ההזדקנות ומתמקד בקבוצות הגנים האחראים על הבקרה, ועל האפקט החיובי של צריכת פחות קלוריות. (הכוונה איננה לדיאטה מסוימת, אלא לצמצום כמות המזון באופן כללי). פרופ' כהן: "אנחנו מאתרים ומבודדים את הגנים הדואגים לפירוק שומנים או לאי-ייצור טריגליצרידים ומונעים את נזקי עודף הקלוריות. את הגנים שבודדנו אנו בוחנים בתנאי מעבדה, ואת התוצאות אנו מנסים לתרגם לתרופות שיטפלו במחלות".
 
התרופות מיועדות לטיפול במחלות הנובעות מאכילת יתר או מהרגלי תזונה לא בריאים ולא מאוזנים, כגון סוכרת, כבד שומני, דלקות, לחץ דם גבוה, בעיות במערכת הלב; בנוסף, יש ציפייה שישפיעו לטובה גם על המערכת הקוגניטיבית. 
 

פרופ' כהן מבשר כי המחקר עומד בשלב מתקדם ובעוד כשנתיים יוכלו הוא וצוותו להציל חיות מעבדה חולות באמצעות תרופות, ולא באמצעות שיבוט גנטי כפי שנעשה עד כה. עם זאת, המעבר לניסיונות על בני אדם יארָך כמה שנים נוספות. השלב האחרון - הוצאת המסקנות מהניסויים מן הכוח לפועל וייצור תרופה פעילה, עם כל האישורים מרשויות הבריאות לצורך הפצה מסחרית - הוא תהליך מורכב התלוי בגורמים רבים ושונים, וקשה מאוד להעריך כמה זמן הוא יימשך. 

להמשך הכתבה

cohen150 (1).jpg
בר אילן.png
bottom of page