חי, צומח, משתלם
מדעני המכון מצאו כי במונחי עלות סביבתית, גידול עופות יעיל יותר בהשוואה לבקר. עוד נמצא, שבאמצעות דיאטה צמחית שהיא שוות-ערך לבשר בערכיה התזונתיים – ניתן להביא ל"חיסכון" סביבתי משמעותי. 

פרופ' רון מילוא ואלון שפון











כמה באמת עולה סטייק? ושניצל עוף? וכמה מנה חומוס? מחקר חדש שביצעו פרופ' רון מילוא ותלמיד המחקר אלון שפון, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' גדעון אשל מבארד קולג' בניו-יורק, העלה תובנות מדויקות באשר למחיר הסביבתי של חלופות מזון, שמבחינת ערכן התזונתי הן שוות-ערך לבשר בקר. המאמר התפרסם בכתב העת Environmental Research Letters.

המדענים התבססו על נתוני הבקר המגודל בארצות הברית, ונצרך שם על-ידי כ-300 מיליון תושביה של מדינה זו. הם בחנו את הערך התזונתי של הבקר מבחינה קלורית וחלבונית, וכן את השפעתו על הסביבה – שטחי הקרקע הדרושים לגידול הבקר, השטחים הנחוצים לגידול המזון שהוא צורך, ופליטת גזי חממה. כל אלה הושוו לחלופות שמספקות ערכים תזונתיים דומים.

כך נמצא, במונחי עלות סביבתית, כי גידול עופות יעיל יותר בהשוואה לבקר. עופות צורכים פחות מזון לכל קילוגרם של בשר המשמש למאכל אדם, ושיעור הניצול השונה של המזון הוא תולדה של ההבדלים בפיסיולוגיה ובהתרבות של בעלי החיים. כך, לדוגמא, הריון של פרה ארוך יותר מזה של תרנגולת (כשנה לעומת חודש), והשגר קטן יותר (עגל אחד לעומת מספר אפרוחים). אם מוסיפים לנתונים אלו את נתוני אובדן המזון לאורך שרשרת המזון האמריקאית, ואת העובדה שהצרכנים אוכלים רק חלקים מסוימים מגופהּ של החיה, עולה שיעילות ההמרה הקלורית והחלבונית של העופות טובה משמעותית מזו של בקר: על כל 100 קלוריות ועל כל 100 גרם חלבון במזון שניתן לבקר, נקבל רק שלוש קלוריות ושלושה גרם חלבון בבשר הבקר הנצרך בפועל – בעת שאותה כמות של מזון בגידול עופות תתורגם ל-13 קלוריות ו-21 גרם חלבון בשר עוף.

להמשך הכתבה