פרדיגמה חדשה במחקר - מחקר מבוסס אתגרים 














מחקר מבוסס אתגרים, הוא שמה של פרדיגמה חדשה ומתקדמת לעריכת מחקרים בעידן המודרני. גישה זו מעודדת שיתופי פעולה בין התחומים, תוך מיצוי אפשרויות המידע ושימוש בכל האנרגיות העומדות לרשות המחקר והתעשייה בישראל

פרופ' אריה צבן, סגן הנשיא למחקר ופיתוח בבר-אילן, שיזם ומקדם בימים אלה את גישת המחקר מבוסס האתגרים באוניברסיטה, אומר כי אתגרים מחקריים הם 'קריאת השכמה' המעוררת את האקדמיה, לכדי תנופה ומעשה. 


 פרופ' צבן טוען כי ניהול מחקר מבוסס אתגרים יכול לחולל מהפכה באקדמיה באמצעות מיצוי אפשרויות המידע ושימוש בכל האנרגיות העומדות לרשות המחקר והתעשייה בישראל. בהתאם לכך, אחד הפרויקטים שהוא מקדם בימים אלה הוא 'מסד הנתונים האקדמי הגדול', גישה חדשה שפותחה לאחרונה בבר-אילן ואמורה לשנות את שיטת איתור המידע המחקרי. "אוניברסיטאות מייצרות כמויות אדירות של מידע, אבל 90 אחוזים מהתצפיות והנתונים נזרקים לפח, משום שהחוקרים מעוניינים לפרסם אך ורק נתונים התומכים בהשערות המחקר שלהם", הוא מסביר. "דמיינו שאפשר היה לאסוף את כל הנתונים האבודים הללו, ולאפשר לכל אחד שמעוניין בכל פינה בעולם, לחפור במאגר הזה ולחפש תשובות לשאלות שמעולם לא נשאלו עד כה. גישה זו יכולה להוות בסיס לרשת בין-לאומית חדשה ומהפכנית של מאגרי מידע מדעיים המיועדים למנף את כוחן של טכנולוגיות אנליטיות מתפתחות לקידום, חיפוש ואיתור נתונים".




הוא גם לוקח את רעיון מאגר המידע הכוללני צעד נוסף קדימה ומוסיף לו שיתוף פעולה בין מחלקתי ובין-פקולטטי ולהרחבת גבולות היצירתיות במחקר. "חופש אקדמי הוא אחד המניעים העיקריים של היצירתיות. אם נסטה במכוון מההיררכיה המסורתית של פקולטות ומחלקות ונעודד חוקרים לצאת ממסגרת התחומים הבלעדיים שבהם עסקו עד כה במחלקתם ולארגן בעצמם את מחקריהם סביב אתגרים שיש להם משותף עם מחלקות ופקולטות אחרות, התמונה תשתנה לחלוטין. נוכל ליצור ישויות בין-תחומיות חדשות לגמרי, בעלות מאגרי מידע שונים". 

להמשך הכתבה