הסטארט-אפ הפרהיסטורי הראשון
מדוע נסער העולם מידיעה על גילוי המוכיח כי אנשים עסקו בחקלאות באזור הכינרת כ-10,000 שנים לפני כל מקום אחר בעולם?
פרופ' אהוד ויס
מאמר שהתפרסם לאחרונה בתקשורת על מחקר שבוצע במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) בבר-אילן, עורר גל רחב של עניין ציבורי וקיבל מקום בולט במיוחד בכלי התקשורת בישראל ובחו"ל. המחקר גילה כי ממצאים מהאתר הארכאולוגי אוהלו בכנרת מעידים על פעילות חקלאית שהתקיימה במקום כ-10,000 שנה קודם לתקופה המוגדרת כזמן "ראשית החקלאות" בעולם. תגלית זו נבחרה לאחת ממאה התגליות המדעיות החשובות ביותר של 2015 ובניגוד לידיעות אחרות מתחום הארכיאולוגיה, שבדרך כלל נדחקות לעמודים הצדדיים בעיתונים, היא זכתה לכותרות בולטות.
פרופ' אהוד ויס, שבמעבדתו נערך המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר עינית שניר, מסביר כי משמעות הגילוי חורגת מתחום הארכיאולוגיה: "הממצאים המעידים על חקלאות קדומה משקפים את יכולותיהם של בני האדם לחשוב מחוץ לקופסה חשיבה ארוכת טווח, למען שיפור קיומו. אלה מחשבות המעסיקות אותנו גם כיום. הניצוץ, אם כן, ניצת כבר אז, והתהליך התחולל באזורנו". לדברי פרופ' ויס ראשית החקלאות היא הנקודה הארכימדית ששינתה לעד את אופייה של החברה האנושית. "עד שהחלה החקלאות היו בני האדם ציידים ולקטים וכמעט שלא היו ביניהם הבדלי מעמדות. מרגע שאנשים הפכו לחקלאים נוצרה האפשרות לייצר עודף מזון ולנצל אותו ככוח. עודף המזון אִפשר לאנשים מסוימים בחברה להפסיק לעבוד ולהתחיל להעסיק עובדים אחרים. על הבסיס הזה נבנתה ההיררכיה בין גברים ונשים, מנהיגים ומונהגים, עשירים ועניים. כך גם התהוותה אוכלוסייה שלמה שהחלה לעסוק בעיסוקים שאינם כוללים יצירת מזון, מה שהוביל להתפתחות האמנות, הכלכלה, הדת, הטכנולוגיה וכל שאר המרכיבים המאפיינים את החברה המודרנית".