מגמות גיאופוליטיות וכלכליות על רקע ההתפתחויות הדרמטיות בארה"ב , באירופה ובעולם והשפעתן על כלכלת ישראל.

רו"ח ראובן שיף, RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח 

​

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 
השנה האחרונה הייתה רוויה באירועים שטלטלו את השווקים בעולם:   ה- Brexit האנגלי, ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות בארה"ב ועלייתו של מקרון לשלטון בצרפת הם רק מהאירועים אשר הטביעו את חותמם ומשפיעים וישפיעו על הכלכלה הגלובלית.  
 
בחירתו של  נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, וה-Brexit  לקחו את העולם לכיוון של בידול ואינדיבידואליזם, חזרה למדינות האם, ויציאה מהקונספט של הכפר הגלובלי, כאשר החשש הגדול הינו כי ה- Brexit יגרום לגל של יציאה של מדינות אחרות מגוש האירו שלא ייעצר רק בבריטניה.
 
זאת ועוד, התחזקות הימין הלאומני באירופה, הדיון ביחסן של מדינות אירופה למיעוטים והמהגרים, והתגברות המתחים בין ארה"ב למדינות האיחוד האירופי, "משחקים"  תפקיד מרכזי בקביעת התנהגות השווקים הגלובליים.
בנוסף, לפני מספר חודשים פרסם ממשל טראמפ את הצעתו לביצוע רפורמה רחבת היקף במשטר המס האמריקאי, שעיקרה הפחתה משמעותית בשיעור מס החברות וכפועל יוצא מכך (על פי תפיסת עולמו) עלייה בשיעורי הצמיחה ולפישוט של חוקי המס בארה"ב.
 
באם יאשר הקונגרס האמריקאי את רפורמת המס של ממשל טראמפ, תהיינה לכך השלכות משמעותיות על חברות ישראליות הפועלות בארה"ב ועל המגזר העסקי בישראל.
 
עיקרה של רפורמת המס של ממשל טראמפ מתבטא  ב- 6 היבטים מרכזיים:
 
א. הורדת שיעור מס החברות מ-35% ל-15% - שיעור מס החברות הנהוג כיום בארה"ב הינו 35%. שיעור המס הממוצע במדינות החברות 
ב- OECD הינו 18%. 
חברות ענק אמריקאיות רבות כגון: אפל, מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל הקימו מרכזי פיתוח במדינות בהן משטר המס הוא נוח כמו אירלנד , בה שיעור מס החברות עומד על 12% בלבד.  באם ירד שיעור מס החברות ל- 15% תהיה לכך השפעה מכרעת על חברות אמריקאיות שכן הן לא תצטרכנה להעתיק את מיקום רישום יישותן המשפטית שלהן למקומות אקזוטיים בעולם.  
 
ב. שיעורי פחת גבוהים יותר שיותרו בניכוי לצורכי מס ורפורמה במיסוי העקיף – טראמפ הוא לוקאל פטריוט ומעונין להחזיר את הייצור הביתה לארה"ב, להעלות את שיעורי הצמיחה וכפועל יוצא גם את רמת החיים בארה"ב. 
לפיכך מנסה טראמפ לקדם שורת צעדים ותמריצים כגון : התרת פחת מואץ, הקלות במס  עקיף ליצואנים ומנגד הכבדות על ייבוא. 
 
ג. הטבת מס חד פעמית בשיעור של 10% בלבד לחברות שאינן רשומות בארה"ב-  צעד משמעותי אותו רוצה לקדם טראמפ הינו מתן הטבה חד-פעמית בשיעור של 10% בלבד לחברות שאינן רשומות בארה"ב, אשר ישיבו רווחים "כלואים" בחברות מחוץ לארה"ב, וישלמו מס מופחת לשלטונות המס האמריקאים.
 
ד. מעבר לשיטת מיסוי טריטוריאלית- להצעה שפורסמה תהיינה השלכות מהותיות על יחידים וחברות הכפופים בדרך זו או אחרת למשטר המס האמריקאי ובייחוד לחברות ישראליות המנהלות את פעילותן העסקית בארה"ב.
 
ה. מיסוי פרט – הנשיא טראמפ פועל לפישוט מערכת מיסוי הפרט וליצירת שלוש מדרגות מס בלבד (במקום 7) – 10%,25%,35%
 
ו. ביטול מס הירושה- הממשל האמריקאי שוקל את ביטולו של מס הירושה, אשר שיעורו כיום הינו מהגבוהים בעולם המערבי. 
 
לדידי , למהלכים אלה עשויות להיות  השפעות מהותיות והראשונה שבהן הינה ההשפעה על  חברות ישראליות הפועלות בשוק הגלובלי, שכן לאלה  יהיה תמריץ גדול יותר להקים חברות ולהעתיק את פעילותן ומושבם המשפטי לארה"ב היות  ובישראל שיעור מס החברות הינו עומד על שיעור של 24%  וזאת גם בהתחשב במתווה היורד של מס החברות בישראל בשנים האחרונות. 
 
השפעה צפויה נוספת הינה בהיבט של יחסי הסחר בין ישראל לארה"ב בעידן טראמפ והשלכותיה על כלכלת ישראל. 
בנאום ההכתרה שלו הדגיש הנשיא טראמפ כי ארה"ב היא "לפני כולם" ומינה לשר הכלכלה את המיליארדר ווילבור ווס  הידוע בעמדותיו הספקניות כלפי הסכמי הסחר של ארה"ב עם מדינות אחרות ובייחוד עם סין. 
נשאלת השאלה האם יחסי המסחר בין 2 המעצמות הגדולות בעולם עשויים להשפיע על ישראל?  שהרי ישראל היא "סיכה קטנה" על מפת הייבוא של ארה"ב ובטח ובטח על מפת הייבוא העולמית, ואף ייתכן כי היחסים הטובים בין ארה"ב לישראל יאפשרו החרגה.  
 
לטעמי אל לנו להסתמך על יחסי הקרבה שלנו עם ארה"ב ואני סבור כי אפשרות של מלחמת סחר עולמית צריכה להדאיג מאד את המשק הישראלי היות וכאשר המתחים ביחסי ארצות הברית עם סין, הגוברים מזה זמן, מתרחבים מן המישור הצבאי-בטחוני אל המישור הכלכלי-מסחרי, גובר הסיכון שהיחסים הללו יקרינו על יחסי ישראל עם ארצות הברית מצד אחד ועם סין – מצד שני. 
 
במידה וארה"ב תתחיל במלחמת סחר עם אירופה או עם סין וכולן תתחלנה להעלות מכסים ולהטיל מגבלות על ייבוא מי שייפגע בעיקר הן הכלכלות הקטנות כדוגמת הכלכלה הישראלית
 
היצואן הישראלי עלול למצוא את עצמו מתקשה לייצא משום שייאלץ להתמודד עם ממשלות שמעדיפות ייצור מקומי  ולהוביל לתרחיש מסוכן של אובדן משרות במשק הישראלי  וירידה בשיעור הצמיחה.
 
יתירה מכך, מגמת התחזקות השקל בשנה האחרונה אל מול הפיחות בדולר, בליש"ט ובאירו עלולה להשפיע ולהאיץ את ההאטה בתחום היצוא.
 
חשוב לזכור, כי מדינת ישראל הינה מדינה מוטת ייצוא והסיטואציה החדשה שנוצרה בשוק הגלובלי, כמו גם חוסר יכולת החיזוי העתידית, עלולים לפגוע ביצואניות ישראליות שיחוו האטה משמעותית בהכנסות, שהרי כל המגמות שציינתי ברשימתי זו מייצרים  אי-וודאות ההולכת לעלות מדרגה בשנים הבאות. 

הכותב הנו שותף מנהל בRSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח, נשיא לשכת רו"ח לשעבר