חוקרים הצליחו לייצר חלקיקים להובלת תרופות חדשות והכפילו את תוחלת החיים של עכברים עם לימפומה אנושית
החוקרים מצאו דרך להוביל את התרופה מבוססת ה-RNA לתאים הסרטניים באמצעות ננו-צוללות עם מערכת בקרה שמפעילה את התרופה אך ורק בתאים הסרטניים

 

 

 
 







פרופ' דן פאר (צילום: יונתן בלום)

לאחר שבודדו גן להתערבות בלימפומה מסוג מנטל (Mantle Cell Lymphoma) ב-2012, חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו דרך להוביל את התרופה מבוססת ה-RNA לתאים הסרטניים, והאריכו את חייהם של עכברים שהוחדרו להם תאים סרטניים מחולים בישראל.
 
את המחקר החדש ערכו פרופ' דן פאר, הדוקטורנטית שירי ויינשטיין והדוקטורנט איתי טוקר מהמחלקה לחקר התא ולאימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' פיה רענני מהמחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי רבין ופרופ' ארנון נגלר מהמחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא. המחקר נערך במימון משותף של מרכז דותן של אוניברסיטת תל אביב, האגודה למלחמה בסרטן, קרן המסלי, הקרן הלאומית למדע וה-NIHהאמריקאי. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS).


"לימפומה מסוג מנטל סל היא מחלה נדירה מאוד", מסביר פרופ' פאר. "בכל רגע נתון, יש בישראל כ-12 חולים בלימפומה מסוג מנטל סל. והיא גם המחלה הקשה ביותר במשפחת המחלות הזאת. מדובר במחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים של עד 5-7 שנים". על ידי ריצוף גנטי של התאים הסרטניים, פרופ' פאר וצוותו מצאו מוטציה בגן cyclin D1, גן שאחרי על חלוקת התאים, אצל כ-85% מהחולים בליפומת מנטל. "כבר ב-2012 פרסמנו מאמר שמוכיח שאפשר לדכא את ביטויו של הגן הזה, ובכך לעכב את חלוקת התאים הסרטניים, באמצעות RNA interference", מספר פרופ' פאר. "אז יש תרופה, עכשיו צריך להבין איך משתמשים בה, איך מובילים אותה לתא הסרטני".
 
RNA interference, או בקיצור RNAi, הוא תופעה גנטית שמשתיקה ביטוי של גנים ספציפיים בתא. בשנת 2006 זכו אנדרו פייר וקרייג מלו בפרס נובל לרפואה על כך שגילו את מנגנון ה-RNAi, מנגנון שטומן בחובו הבטחות ריפוי גדולות לרפואה מותאמת מחלה. הבעיה שעומדת היום בפני ניסיונות לפתח תרופות מבוססות RNAi היא בעיית הובלתם של סלילי ה-RNAi לתאים הייעודיים.

להמשך הכתבה