ריצה עם חברים מעכבת את הזיקנה
מאת: זיו עדאקי
עם העלייה בתוחלת החיים, הולכת ומזדקנת אוכלוסיית העולם המערבי. ד”ר איתן אוקון, ראש המעבדה לזיכרון, למידה ומחלות ניוון עצבי אומר כי ניתן למנוע הידרדרות קוגניטיבית על ידי שילוב של פעילות חברתית עם אתגרים מוחיים ופיזיולוגיים
ד”ר איתן אוקון מהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע”ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד) והפקולטה למדעי החיים ע”ש מינה ואבררד גודמן, מומחה לנוירו-אימונולוגיה, למידה וזיכרון מנסה לאתר דרכים לאבחון מוקדם של מחלות ניווניות כדי לנסות ולעכב את ההזדקנות הבלתי נמנעת, ככל הניתן.
לדבריו, “כאשר אנו מזדקנים ישנה ירידה נורמלית בתפקוד הקוגניטיבי. עם זאת כבר בגיל 65, אדם אחד מכל 7 באוכלוסייה חווה שיטיון (דמנציה) מסוג אלצהיימר. אצל בני 85 הסטטיסטיקה עומדת על אדם אחד החווה שיטיון מכל שניים. עד כה לא נמצא פתרון למצב הזה, לא תרופה יעילה ולא טיפול מעשי”.
יתרה מזאת, הוא קובע כי עם השנים אף עולה מספרם של החולים במחלת אלצהיימר או מחלות ניווניות אחרות של המוח. “מצד אחד ההוצאות הכלכליות לטיפול בחולים אלו הולכות וגדלות, אך מצד שני ההשקעה של חברות התרופות במחקר בתחום הזה הולכות וקטנות משום שהניסויים הקליניים שהן עורכות נכשלים”. הסיבה לכישלון המחקרים, אומר ד”ר אוקון היא שהטיפולים נעשים בשלב מאוחר מדי. “זה מקביל למצב שבו מנסים לטפל בגירוד בעור בכף ידו של אדם עם נמק ביד. כבר אין במה לטפל”.
איתור סימנים מוקדמים לדימנציה
במעבדה לחקר הבסיס המולקולרי של למידה וזיכרון ומחלות ניוון עצבי, משתמשים ד”ר אוקון וצוותו בטכניקות רב-תחומיות כדי להשיג שני יעדים: אחד מהם הוא לזהות את המכניזם העצבי הקשור לליקויים קוגניטיביים קלים. היעד השני אותו הם מנסים להשיג בד בבד עם הזיהוי, חותר לאיתור סימנים ביולוגיים וביוכימיים (ביו-מרקרים) שיאפשרו לרופאים לזהות ולאבחן מטופלים בסיכון ולהתחיל בטיפול מונע לפני שהתסמינים מורגשים. “שכן שבשלב שבו אנו כבר רואים או חשים בתסמינים התנהגותיים של דמנציה מזדחלת או אלצהיימר ומחלות דומות, ההיפוקמפוס, האזור במוח שאחראי על יכולות הזיכרון והלמידה שלנו, כבר פגוע ומאוחר מדי לתקן זאת”.
לדברי ד”ר אוקון מחקר כזה, מחייב שנים של בדיקות ומעקב אחר קבוצות סיכון. “זו השקעה לעתיד. רק בעוד חמישים שנה יוכלו אנשים להתחיל וליהנות מפֵּרות המחקר הזה”.
שילוב אתגרים מוחיים ופיזיולוגיים
עם זאת אין פירושו של דבר שלא ניתן לעשות דבר כדי לעכב את ההזדקנות כבר היום. לדברי ד”ר אוקון מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מראים שגם במוח הבוגר ישנה התחדשות של תאי עצב. “אחד האזורים שבהם נוצרים תאי העצב החדשים הוא ההיפוקמפוס, אותו אזור במוח שבלעדיו אין יכולות זיכרון ולמידה. המחקרים מורים שכ-3,000 תאי עצב חדשים נוצרים בו מדי יום ביומו, אלא שרובם לא ישרדו. סיבת מותם של התאים היא שהם לא קיבלו אות להפעלה, כלומר, שלא גורו בנתוני חישה או קוגניציה חדשים”. נוסף על כך, אומר ד”ר אוקון, כי במוח הבוגר יורד מספר תאי העצב החדשים שנוצרים בכל יום וגם מספרם של התאים השורדים מצטמצם ויורד עם הגיל. לפיכך, כדי למנוע מהתאים למות, עלינו להיות פעילים, ללמוד דברים חדשים ולאתגר את עצמנו בכל יום מחדש. אבל לא די שנשב מול צג המחשב או נשחק במשחק מחשבה חדש.
לדברי ד”ר אוקון “חוקרים יודעים זה זמן רב שפעילות גופנית אירובית כגון ריצה מקדמת גדילה של תאי עצב בחלקים של המוח הקשורים בלמידה וזיכרון. וכך, אחד הפרויקטים שלנו במעבדה עוסק במניעת הידרדרות קוגניטיבית באמצעות שילוב של פעילות גופנית עם סוגים אחרים של התערבויות כגון גירויים ויזואליים וחברתיים”. ד”ר אוקון אומר כי מחקר זה הוכיח שלשילוב בין פעילות גופנית לגרייה החושית ולתקשורת חברתית יש השפעה סינרגטית. “כל פעולה לבד מועילה במשהו, אבל השילוב של הפעילויות הללו כולן מועיל פי כמה ומעכב את ההידרדרות הקוגניטיבית”.
