תעלומת הנמל העתיק של קיסריה
ניר סייג
אני נמצא בטיילת של נמל קיסריה. אם טרם יצא לכם לבקר כאן, אתם מפספסים חוויה מדהימה: מדובר באחד הגנים הלאומיים היפים ביותר בישראל. מאחורי ומשמאלי, עתיקות מרהיבות: ההיפודרום והאמפיתאטרון המפורסמים, פסלי שיש וחומות צלבניות מרשימות. מימיני – מסעדות ובתי קפה לאורך הטיילת.
ממול העתיקות והטיילת, נמצא הים הכחול, פתוח מאופק אל אופק אם הייתי מדלג בזמן אלפיים שנים לאחור, הייתי רואה מולי נוף אחר לגמרי. לפני אלפיים שנה ניצב כאן הנמל המודרני והמרשים ביותר של העולם העתיק. נמל שהיה מתקדם כל כך מבחינה טכנולוגית, עד שהאפיל אפילו על נמלי יוון ורומי הגדולות.
נמלה המפואר של קיסריה היה פלא אדריכלי, אבל גם תעלומה ארכאולוגית. כמאה שנים בלבד לאחר שנחנך הנמל עוצר הנשימה של קיסריה – הוא כבר היה הרוס. שוברי הגלים הגדולים התמוטטו, המזחים הארוכים התפרקו, ומהפנינה האדריכלית הזו נותרו רק כתמים כהים על קרקעית הים. מה קרה לנמל המדהים של קיסריה העתיקה?
המלך הבנאי
הורדוס לא נחשב לאחד המלכים הפופולריים בהיסטוריה היהודית, בלשון המעטה. הוא משל על ארץ ישראל ביד ברזל, גבה מסים גבוהים, החרים בתים של יהודים עשירים והעריץ את התרבות הרומית הפגנית למורת רוחה של האוכלוסייה היהודית המקומית.
להגנתו של הורדוס יאמר שהוא מלך על יהודה באחת מהתקופות ההיסטוריות המאתגרות ביותר שלה. ימי שלטונו של הורדוס, משנת 40 לפני הספירה ועד מותו בשנת 4 לפני הספירה, היו ימי תקופת מעבר של רומא מהיותה רפובליקה לאימפריה, ושאיפות הקיסרים הרומיים להרחיבה איימו לדרוס גם את עמי האגן המזרחי של הים התיכון. במקביל, התחוללו בארץ ישראל מלחמת תרבות בין היהדות לתרבות ההלניסטית, ומלחמת דת פנימית בין כתות ובין זרמים שונים ביהדות עצמה – תקופה שהפיקה את כת האיסיים, את הנזירים הטהרנים של מגילות ים המלח, את ישו והנוצרים המוקדמים, ועוד רבים. הורדוס פסע בין הטיפות, משתדל לשמור על אוטונומיה פנימית ועל שקט תעשייתי בתוך ממלכתו, מבלי להרגיז את בעלי הבית הרומים. למען ההשוואה, ארכלאוס (Archelaus), בנו של הורדוס שירש אותו, לא הצליח להחזיק מעמד על כס המלכות אפילו שנתיים.
הורדוס הכיר את רומא היטב. הוא התחנך על ברכי התרבות הרומית והבין את רצונות אדוניו וחששותיהם. הוא ידע שאחד הצרכים הבוערים והחשובים ביותר של שליטי רומא הוא אבטחת אספקה שוטפת של חיטה ממצרים עבור אוכלוסייתה הגדולה של העיר. משלוחי החיטה הגיעו לרומא על גבי ספינות מטען גדולות, אבל ההפלגה הארוכה ממצרים הייתה רוויה בסכנות: סופות חורף פתאומיות ארבו לימאים, ולאורך חופיה של ארץ ישראל אין כמעט מעגנים טבעיים מוגנים שספינה יכולה להטיל בה עוגן. זה היה הרקע להחלטתו של הורדוס להקים נמל חדש, שבו יוכלו ספינות המשא הרומיות לעצור בדרכן מאלכסנדריה לרומא. נמל כזה, ידע הורדוס, יחזק מאד את תדמיתו בעיני הרומים – ובמקביל יחזק את קשרי המסחר הבינלאומיים של ארץ ישראל עם שאר העמים השוכנים סביב הים התיכון. סחורות שייכנסו וייצאו דרך הנמל יחזקו מאוד את הכלכלה המקומית – ובעקיפין, גם את שלטונו שלו.
השאלה הראשונה שניצבה בפני הורדוס הייתה – היכן להקים את הנמל החדש?
"[יעקב] שמי יעקב שרביט. אני מנהל את היחידה לארכאולוגיה ימית של רשות העתיקות."
פרט להורדוס, שאותו כנראה לא נצליח להביא לראיון בעושים היסטוריה, יעקב שרביט הוא כנראה אחד האנשים המוכשרים ביותר לענות על השאלה: את עשר השנים האחרונות הקדיש שרביט למחקר ארכיאלוגי אינטנסיבי של נמל קיסריה. ראיין את יעקב שרביט – נתן פוזניאק.
"[יעקב] קיסריה יושבת כמעט על הגבול הצפוני בין יהודה לפיניקיה. דור, העיר הצפונית יותר – מעט צפונה מקיסריה – גם כן עיר נמל, אבל שייכת כבר לגורם אחר. לכן הוא בוחר את הנקודה הצפונית ביותר שהוא יכול כדי לקלוט, בעתיד, את אותן ספינות שיגיעו מאיזור אלכסנדריה שבמצרים, ספינות הדגן הגדולות, אל קיסריה, אל קצה הגבול."
אם כן, השיקול העיקרי בבחירת קיסריה עבור הנמל החדש היה בעיקרו גיאו-פוליטי, שכן איך שלא נסתכל על זה – אין שום הגיון גיאוגרפי בהקמת נמל במקום זה. חוף הכורכר הסלעי בקיסריה חשוף לגמרי לרוחות ולגלים, ללא כל מפרץ טבעי או הגנה אחרת כפי שקיימות במפרץ חיפה, לעתלית או ליפו סביר להניח שהורדוס הבין היטב את גודל האתגר שהוא לקח על עצמו בהחלטה להקים נמל דווקא במיקום הגרוע הזה – אבל הורדוס, הידוע גם בכינויו 'המלך הבנאי', לא היה אדם שחשש מאתגרי בניה. הוא אחראי לכמה מהמפעלים האדריכליים הגדולים והמורכבים ביותר בהיסטוריה של אזורנו כגון שיפוץ בית המקדש שחכמי התלמוד אמרו עליו – 'מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו,' וגם הקמת העיר סבסטיה על חורבותיה של שומרון הישנה. סביר להניח שהמלך שהחליט להקים ארמון מפואר ומבוצר על המצוקים הכמעט בלתי נגישים של מצדה, לא היסס הרבה לפני שהחליט לבנות את הנמל החדש שלו דווקא על קו החוף הבעייתי של קיסריה.ומשערים שהייתה סיבה נוספת להחלטה להקים את הנמל בקיסריה כיוון שבמקום שבו שוכן היום נמל קיסריה עמד בעבר כפר דייגים קטן בשם 'מגדל סטרטון'.
"[יעקב] למגדל סטרטון, כישוב חוף או כישוב נמל, היה כנראה איזשהו – קשה לי להגיד נמל, כי אנחנו מיד מציירים בדמיוננו שוברי גלים ומזחים וכדומה – אבל איזושהי נקודת עגינה משמעותית, עם כנראה כל מיני תוספות כדי לשפר את תנאי העגינה ותנאי הטעינה והפריקה בה. הוא בוחר אותו קודם כל כי יש שם תשתית בסיסית. ללא התשתית הבסיסית הזו של נמל קטן אי אפשר להתחיל להקים נמל גדול. יש אופרציה שלמה וגדולה של כלי שיט שצריך להביא למקום כדי להוביל חומרים וכן הלאה."
בשנת 23 לפני הספירה נפגש הורדוס עם מרקוס אגריפה, מפקד הצבא של הקיסר אוגוסטוס. איננו יודעים על מה דיברו השניים, אבל סביר להניח שלפגישה היה תפקיד חשוב בהתנעת פרויקט בניית הנמל, שכן כדי לבנות את הנמל השאפתני שלו – הורדוס היה מוכרח להיעזר בשלטון המרכזי ברומא.
