חיי עם כסילופון
לאחרונה שדרגתי את ערכת הטיולים שלי עם פלאפון נוקיה ישן. בהקשר התרבותי הנוכחי, המילה "שדרוג"
לצורך נוחות הכתיבה אתייחס מכאן ואילך לפלאפון חכם כסמארטפון ולפלאפון ישן ככסילופון (פלאפון כסיל).
למה זה טוב לטיולים
זמן סוללה. הסמארטפונים זוללים סוללות. גם מכשיר חדש מהקופסא מחזיק מעמד לכל היותר יום שלם ללא הטענה, וכולם ללא יוצא מן הכלל נוטים להפגין התדרדרות מרשימה בזמנים בחלוף כמה חודשים. כסילופון מנגד יחזיק מעמד בקלות שבוע ימים. אז נכון, אני יכול להסתובב עם בטרייה חלופית, או מטען נייד (שאותו ניתן לחבר למטען נייד נוסף, ועוד אחד, עד ליצירת שרשרת נאה לצוואר) אולם מדוע לפתור בעיה שניתן פשוט למנוע?
עמידות. כל מי שהשתמש בעבר במכשיר נוקייה יעיד על כך – אתה יכול לדרוס אותם, להפיל אותם, להרטיב אותם, להשאיר אותם ארבעה ימים ללא טעינה והם ימשיכו לעבוד, בהתאמה לניידים טיפשים שהורכבו וחושלו בערבות הקפואות של פינלנד. מכשיר נוקיה יכול לפול לך מהיד ולהתפרק לארבעה חלקים שונים, אבל עדיין ניתן לאסוף אותם, להרכיב חזרה, ולהמשיך את השיחה בדיוק מהמקום בו היא הופסקה. אין מסכים סדוקים, אין השתתפות עצמית של 700 ש"ח ואין צורך ללכת לתחנת השירות ולהמתין בתורים ארוכים. השטח מעצם הגדרתו נוטה לשבור חפצים עדינים וסמארטפונים בהחלט נכללים בקטגוריה זו.
שקט מנטלי. חלק גדול מהסיבה שבשלה אני יוצא לטייל היא כדי להתנתק מהעולם. רק אני, שותפי להליכה וספר טוב. אי אפשר להתנתק עם אינפוזיה קבועה של מידע מהעולם החיצון. אם אנחנו רוצים להיות נוכחים בחוויה של הטיול, להצליח לחלץ מהטבע תובנות חדשות, או סתם לנוח מהקצב המהיר של חיי היומיום, אנחנו צריכים להצליח קודם כל להתנתק מהם באמת.
