אנטיביוטיקה היא כמו פצצת אטום על המיקרוביום"

על פועלו רב השנים של ד"ר סילביו פיטליק










ד"ר סילביו פיטליק - לשעבר מנהל מחלקה בבית-החולים "בילינסון" - מסתייג מהאנטיביוטיקה, מצד אחד, אך גם לא חושב שהחיידקים העמידים יכחידו אותה, מצד שני. לדבריו, " רופאים לא נותנים מספיק קרדיט לגוף האדם".  


במשך 43 השנים שבהן היה ד"ר סילביו פיטליק רופא פנימאי ומנהל מחלקה בבית-החולים "בילינסון" הוא היה מעורב בכ-100,000 מקרים של מתן אנטיביוטיקה לחולים. ברבים מהם, הוא סבור, האנטיביוטיקה לא הייתה חיונית, והחולים היו ככל הנראה מבריאים גם בלעדיה. "המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) טוען, שכ-50% מהאירועים של אנטיביוטיקה הם מיותרים. לדעתי, המספר גבוה יותר, ומגיע אפילו ל-80%", אומר ד"ר פיטליק (71), שעם פרישתו מבית-החולים הצטרף, כמדען אורח, לקבוצת המחקר של פרופ' רותם שורק במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע.

כבר בתחילת דרכו כרופא, מספר ד"ר פיטליק, התעוררו בו רגשות מעורבים ביחס לאנטיביוטיקה. "הייתה לי הרגשה אינטואיטיבית שהאנטיביוטיקה, חרף כל הכתרים שנקשרו לה, היא לא טלית שכולה תכלת", הוא מספר, "וזו הסיבה שלילדַי, למשל, מעולם לא נתתי אנטיביוטיקה. ישנם, כמובן, מצבים של אין-ברירה, אבל ככל שהיה אפשר עם המשפחה שלי, התאפקתי".

עיקר ההסתייגות של ד"ר פיטליק מהאנטיביוטיקה נובע מההרס הכולל שהיא זורעת סביבה. במילים אחרות, האנטיביוטיקה לא רק מחסלת את "החיידקים הרעים", המחוללים את הזיהום, אלא את החיידקים כולם – חלקם בעלי תרומה חשובה לפעילות התקינה של מערכות הגוף. ההתאוששות של הגוף מהמתקפה הזו נמשכת זמן רב, ולפעמים השלכותיה הן בלתי-הפיכות. "אנטיביוטיקה היא כמו פצצת אטום המוטלת על המיקרוביום (חיידקי המעיים)", אומר ד"ר פיטליק. "היא פוגעת במיגוון החיידקי בגוף, ולכן, בטווח הארוך הבריאות נפגעת. כפי שהגיוון האקולוגי בג'ונגל האמזונס הוא שמעניק לו חוסן ומאפשר למערכת האקולוגית להתקיים לאורך זמן – למשל, עץ נותן מחסה לצמח קטן ממנו, הקוף מעביר זרעים ממקום אחד למקום אחר, וכן הלאה – כך גם המיקרוביום זקוק למיגוון של חיידקים כדי לתפקד היטב". על מנת להמחיש זאת הוא שואל: "למה מדברים כיום על השתלת צואה כתפיסה טיפולית? מפני שיֵש אנשים שמגיעים למצב שבו המיגוון החיידקי אצלם הצטמצם כל כך, עד שאין ברירה אלא להחדיר לגופם חיידקים מבחוץ".

ד"ר פיטליק מכיר כמובן ביתרונותיה של האנטיביוטיקה, רק שלדעתו, במקרים רבים חסרונותיה עולים על היתרונות, והוא מסביר: "אם אדם מגיע לבית-החולים עם זיהום בקרום המוח, הרי ברור שהוא חייב לקבל אנטיביוטיקה, שכן מדובר בחיים או במוות. האנטיביוטיקה יכולה גם למנוע התפשטות של זיהומים בקהילה. אך חייבים לנקוט משנה זהירות עם התרופה. מחקרים הראו, למשל, שככל שילדים קיבלו יותר אנטיביוטיקה, כך גדל הסיכוי שיפַתחו את מחלת קרוהן, שהיא מחלת מעי דלקתית. ידוע גם הקשר בין צמצום המיגוון החיידקי במעיים, עקב קבלת אנטיביוטיקה, לבין השמנה. וכמובן, ככל שמחלקים יותר אנטיביוטיקה, כך גדל הסיכוי שהחיידקים יפַתחו עמידות לתרופה".

חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם אחת הבעיות הקשות של הרפואה העתידית, וכך סבורים רופאים רבים. אבל במפתיע, ד"ר פיטליק דווקא אינו מתרגש ממנה: "אני מכיר בקיומה של עמידוּת, אך איני חושב שמדובר על 'האפוקליפסה של האנטיביוטיקה'. אילו אימצנו את נבואות הזעם, היינו כבר צריכים לראות גופות ברחוב, וזה לא המצב. הרי למרות העמידות, תוחלת החיים בכל העולם ממשיכה לעלות. השורה התחתונה היא, שייתכן כי לחיידקים העמידים יש יתרונות שאנחנו עדיין לא מודעים להם. רופאים לא נותנים מספיק קרדיט לגוף האדם".


להמשך הכתבה