ותשפר את איכות החיים" (משה פלדנקרייז)
ליאת פיש
שיטת פלדנקרייז, הקרויה על שם ממציאה, ד’ר משה פלדנקרייז, פיזיקאי, ג’ודקא ומחנך (1904-1984), מסייעת, בין היתר, בשיפור היציבה, הקואורדינציה והגמישות.
השיטה מסייעת בהקלה על כאב, ובצמצום הסטרס הגופני והנפשי שמקורו במגבלות תנועתיות ותפקודיות.
המודעות היא הכלי העיקרי בשיטה זו. בכך הכוונה להרחבת דימויו העצמי הגופני של האדם, כך שיכלול חלקים מהגוף שבמהלך השנים הוזנחו ונשכחו. בתוך כך מתגלים קשרים תנועתיים חדשים בין חלקי גוף שונים, וגדל מגוון התנועות העומדות לרשותו של המתנועע.
האינטגרציה גוף-נפש, כפי שזו באה לביטוי בשיטה, מאפשרת להגיע לנוחות רבה יותר בהתנהלות היומיומית. תבניות תנועה יעילות יותר מולידות הנאה רבה יותר.
בעיות שכיחות שמופיעות עם ההתבגרות, או בעיות שמקורן בסביבת העבודה (כגון ישיבה ממושכת מול מחשב), מקבלות מענה באמצעות שיטה זו. גם ללוקים בבעיות נוירולוגיות או אורטופדיות מזומנת הקלה. באותו הזמן, ספורטאים, רקדנים, שחקנים ומוסיקאים, עשויים ליהנות משיפור משמעותי בביצועיהם.
עוד ניתן לסייע באמצעות השיטה, לתינוקות וילדים בעלי קשיים התפתחותיים וצרכים מיוחדים.
ניתן לתרגל ולהתעמל בשיטת פלדנקרייז בשני אופנים:
שיעורים אישיים- המורה מדריך את התלמיד באמצעות מגע ידיו. דרך זו נקראת גם אינטגרציה תפקודית (Functional Integration – FI).
שיעורים קבוצתיים- המורה מדריך את הקבוצה דרך סדרה של תנועות עדינות ולא שגרתיות תוך הפניית הקשב אל הגוף המתנועע. דרך זו נקראת גם מודעות באמצעות תנועה (Awareness Through Movement – ATM).
בשנים האחרונות, מצטברות הוכחות מדעיות ליעילותה של השיטה.
כך, למשל, במחקר שפורסם השנה לאחרונה, נבחנה יעילות השיטה בשיפור התפקוד התנועתי, בקרב קבוצה של 15 חולי פרקינסון, שקיבלו 50 שיעורי פלדנקרייז קבוצתיים (שיעורי atm). קבוצת הביקורת מנתה מספר שווה של חולים, שקיבלו הרצאות במקום שיעורי פלדנקריז.
תוצאות הניסוי לימדו על כך, כי חולי הפרקינסון שעברו את שיעורי הפלדנקרייז, הציגו תפקוד גבוה באופן משמעותי, בכל מבחני התפקוד (מעבר מישיבה לעמידה, סיבוב במקום, ושיווי משקל). מסקנת החוקרים הייתה, כי שיעורי השיטה עוררו שיפור ספציפי במדדים של תפקוד תנועתי בקרב החולים.
אחד הממדים התפקודיים הנחקרים ביותר, הוא שיווי משקל. שיווי משקל תקין, הוא תנאי הכרחי לתפקוד תנועתי תקין, ובראש ובראשונה, לעמידה ולהליכה. פעמים רבות, הוא מהווה אתגר לא רק ללוקים בהפרעות תנועה, אלא אף למבוגרים בריאים.
במחקרים מן השנים האחרונות, נמצא קשר חיובי בין השתתפות בשיעורי הפלדנקרייז, לשיפור בשיווי המשקל. ברקע לשיפור בשיווי המשקל, נמצא שיפור בקואורדינציה, במודעות הגופנית, בגמישות, בבטחון התנועתי ובמה שקרוי יציבות דינאמית (היכולת "לתקן" כל סטייה, מהמנח הראשוני).
בשעה שמחקרים אלה, מלמדים על התועלת התפקודית שמושגת בזכות שיעורי הפלדנקרייז הקבוצתיים (ATM), קשה יותר למצוא תמיכה מדעית בשיעורים הפרטניים של השיטה (FI). זאת, לא בגלל שהם מועילים פחות (אולי ההפך הוא הנכון). הקושי הוא מתודולוגי: קשה לעמוד על מדד אחד או מספר מדדים נפרדים, בתוך מהלך דינאמי, אנושי ומורכב, כגון זה המתקיים במהלך שיעור במגע.
עם זאת, לאחרונה פורסם מאמר, שבדק באמצעות FMRI, את השינויים בעוררות המוחית, בעקבות גירוי תחושתי קצר, המבוסס על שיטת פלדנקרייז. במחקר זה, נמצא, כי גירוי סנסו- מוטורי קצר, לא פולשני , של כף הרגל של הנבדקים (הלקוח מתוך הטכניקה של השיעורים במגע), עשוי להוביל לשינוי קצר מועד, בפעילות הנרשמת במרכזים שונים במוח. מרכזים אלו קשורים בתפקודיות.
ממצאים אלו, לכל הפחות, רומזים, על השפעתם האפשרית של שיעורי הפלדנקרייז הפרטניים, על מה שמכונה "למידה סנסו- מוטורית". במילים אחרות, מגע מדויק, המכוון ליצירה של ארגון מחודש של היציבה, כפי שנעשה באמצעות השיטה, אכן עשוי להוביל לשינוי כזה.
הניסיון הקליני מלמד על כך, כי שינוי כזה אכן מתרחש בקרב התלמידים. השינוי קצר המועד, מופיע בדמות חוויות קינסטתיות ברורות במהלך השיעור ובסופו: גביהה, התקרקעות, שינוי במיקום הראש, שינוי בבהירות הראייה, תחושת ארגון שונה של חגורת הכתפיים, הבדלים בתחושה ובמיקום שני צידי הגוף, ועוד.
בטווח הארוך, ניכרים שינויים משמעותיים ביציבה ובתפקוד בכלל. כל זאת, מבלי שהנבדק צריך "לתקן" את עצמו, כפי שלעיתים "מבקשות" שיטות תנועה אחרות לעשות.
ליאת פיש:
מורה לשיטת פלדנקרייז מזה עשור. מלמדת ב"מרפאה להעצמה גופנית", של המערך הנויורלוגי, בבית החולים "איכילוב", ובקליניקה פרטית בהרצליה. בעלת תואר שני בתנועה מטעם האקדמיה למחול ולמוסיקה ע"ש רובין בירושלים (בשילוב עם החוג למדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית). מורה לפילאטיס שיקומי מאז שנת 2002.
ותשפר את איכות החיים" (משה פלדנקרייז)
ליאת פיש
