7 ספרים על אמנות
שלומית אורן
החלטתי להביא לכם כאן סקירה קצרה של ספרי פרוזה שנהניתי לקרוא והאמנות נמצאת בליבם בצורה כזאת או אחרת. למעשה, הפוסט הזה הוא מעין המשך לפוסט ספרים, רבותיי, ספרים מ-2022. כמוהו, זהו פוסט לגזור ולשמור.
אם קראתם אחד מהספרים בעבר או בעקבות המלצותיי, אנא כיתבו לי על כך בתגובות למטה.
החוחית / דונה טארט
למרות שמדובר בספר צעיר יחסית על המדף, מ-2013, החוחית הפך להיות סוג של ספר חובה בחוגים רחבים, ובמיוחד לחובבי האמנות שבינינו. מדובר באחד מהספרים עבי הכרס ביותר שקראתי בשנים האחרונות (838 עמודים), אולם הם נקראים בשטף וסערה, ורק נותר להצטער כשמגיעים לסוף.
תיאו דקר הוא נער בן 13 המבקר במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק עם אימו בעת מתקפת טרור שעולה בחייהם של רבים, כולל אימו, והוא נותר למעשה בודד בעולם. בתוך כל הבלבול והמהומה הוא מוצא את עצמו עם ציור קטן, יצירת מופת של הצייר ההולנדי קארל פאבריציוס, 'החוחית'. פאבריציוס היה תלמידו של רמברנדט אשר השיק קריירה עצמאית מבטיחה בעיר דלפט, כאשר פיצוץ מחסן אבק השריפה בעיר גרם למותו בגיל 32, יחד עם מעל 100 הרוגים נוספים. הציור החל לסמל עבור תיאו את הקשר לאימו, והוא מלווה אותו לאורך שנות התבגרותו, בהן הוא עובר מבית משפחת חבר נדיבה אך קרה אל ביתו של אביו האלכוהוליסט וחברתו החדשה ועד לביתו של אספן וסוחר עתיקות מקסים. הוא נע ברחבי ארצות הברית, כשהציור מהווה מעין קמע עבורו, עד שהוא מבין כי נקלע למעשה אל ליבו של מעגל מסוכן שהולך וסוגר עליו, תוך איום ממשי על חייו.
קל להתאהב בדמותו של תיאו, שעובר מהלך של התבגרות מואצת ונאלץ להותיר את התמימות מאחוריו, ויחד עם זאת אוחז ברגש עז ליצירת אמנות, גם מבלי להכיר את הערך ההיסטורי או הכספי שלה, אלא רק בזכות האיכות האמנותית הכובשת. גם דמויות המשנה כתובות היטב, ולא פעם מצאתי את עצמי מחייכת ואף צוחקת תוך כדי קריאה.
