מהפכה טעונה
תחבורה ירוקה עם 0% זיהום סביבתי – מהי המשמעות, מהן ההשלכות, והאם העולם של 2035 באמת יהיה שם, תוך שהוא הורג את מנועי הבעירה הפנימית?
טל אבן , Even better, ייעוץ וקניינות פרמיום
---
לפני שנים בודדות, יצא האיחוד האירופאי לצד רוב יצרני המכוניות האירופאיות בהצהרה, שעד 2035 שוק כלי הרכב החדשים בעולם, עד כמה שזה תלוי בהם- יהיה חשמלי לחלוטין, כשהכוונה היא, שעד לשנת 2050 כלל הרכבים שינועו על הכבישים בעולם – ייצרו 0% זיהום, מה שמכונה eMobility.
כ-5 שנים אחרי שהחשמל הפך דומיננטי בכבישים, והפך את היצרנים ואת המשתמשים למנוסים, יש דעות חלוקות בנושא, ודי ברור לכולם שהנעה קונבנציונלית לא תעלם מהעולם כל כך מהר.
אז נכון להיום, איך באמת צפוי להיראות ענף הרכב הגלובלי בעוד כעשור?
תחילתה של מהפכה
אין ספק שהרכב החשמלי גרם למהפכה גדולה בענף, שהואצה באופן אקספוננציאלי ב-5 השנים האחרונות.
בישראל המהפכה תרמה את חלקה לטובת שוק בו כל רכב חדש רביעי שנמכר- הוא חשמלי; בסין המהפכה גדולה הרבה יותר, כשכמחצית מכלי הרכב החדשים שנמכרים שם- חשמליים.
חסמים ופתרונות – בדרך להשלמת המהפכה
שימוש אינטנסיבי לאורך כמה שנים על ידי מיליוני לקוחות ברחבי הגלובוס, לצד בחינה מעמיקה של הנושא על ידי לקוחות שטרם הפכו שותפים למהפכה, גילו לא מעט חסמים או משוכות שיש לעבור, שחלקם מנבאים האטה ברמת ההתלהבות הכללית מרכב חשמלי ואולי אף לירידה בביקוש בהתאם, אלא אם החסמים הללו יטופלו.
בין המרכיבים המשפיעים על הביקוש ועל המכירות ניתן למצוא את הנושא הרגולטורי, מדיניות ממשלתית בנושא תקנות זיהום אוויר; ממשלות שיתנו תמריצים בדמות סבסוד והקלה במיסוי, לצד מענק על עצם ויתור על הרכב המזהם, הנחות והטבות מס לרוכשי המכונית החשמלית- יכולים להטות את שיקולי המיקרו של כל משק בית שעתיד לרכוש רכב חדש.
מעבר לכך, שיפור טכנולוגי מתמיד ובעיקר הגדלת טווחי הנסועה פר טעינה, לצד הורדת מחירי הסוללה- יכולים אף הם לפתור חלק מהחסמים הקיימים כיום– בכל הקשור למחיר מכירה צפוי (Resale Value) ולתחזוקה שוטפת, בעיקר לפני תום אחריות על הסוללה, לכל מי שעתיד להחזיק ברכב במשך לא מעט שנים.
דבר נוסף הוא התשתיות של הטעינה – ככל שאלה תהיינה מפוזרות באופן אינטנסיבי יותר ברחבי המדינה, ככל שזמני הטעינה (וההמתנה) יתקצרו ושסביבן יקומו מרכזי קניות או פעילות יצירתית אחרת לתעסוקה בעת טעינה – כך הדבר ימנע חסם או חשש בקרב הלקוחות.
אחד החסמים הגדולים ביותר, לצד סכנת התלקחות סוללות של כלי רכב חשמליים, הוא הזיהום הסביבתי שייגרם עקב אי מיחזור או מיחזור לקוי של הסוללות ושל המנועים החשמליים, העלול לגרום לזיהום סביבתי בקנה מידה אדיר, לצד הזיהום הכרוך בתהליך ייצור הסוללות והמנועים החשמליים.
סוללות שלא ימוחזרו כראוי יכולות להרעיל את האוויר, את האדמה ואת המים על ידי חומרים מסוכנים כמו לית'יום וקובאלט שיחלחלו לשם ועלולים לגרום לסכנות בריאותיות קשות ולמוות לאנושות, לבעלי החיים וגם לצמחים.
טיפול בחסמים והפעלת תשתית טעינה עניפה יכולים לשפר את הסיכויים להשלמת המהפכה בעתיד.
---
היעד - 2035
כבר בימיה הראשונים של המהפכה החשמלית לא רק ספקולנטים, אלא גם רגולטורים ויצרני רכב גדולים ומכובדים טענו ש"תוך שנים בודדות" שוק הרכב ייהפך לחשמלי לחלוטין (מגמת "אפס זיהום סביבתי"), ודה פקטו, תיאסר מכירה של כלי רכב חדשים שבקרבם מנועי בעירה פנימית;
תאריכי היעד שבהצהרות אלה תוקנו די מהר מ-2025 לשנת 2030 ולאחר מכן ל-2035, כבשורה על סיום מכירת מנועי בנזין ודיזל במכוניות החדשות. המטרה של המצהירים היא להביא להפחתה כוללת של כ- 15% מהזיהום הכללי הנגרם על ידי כלי רכב חדשים כבר בשנה זו, 55% הפחתה משיעור הזיהום עד 2030 ו-100% הפחתה עד לשנת 2035, שם החזון מדבר כאמור על מכירה של כלי רכב חשמליים בלבד (פרטיים ומסחריים קלים).
שיעורי חדירת הרכב החשמלי והמספרים שמנבאים לעתיד, מדברים על כ-26% של כלי רכב חשמליים EV מכלל כלי הרכב שימכרו בעולם – כבר בשנה הבאה.
לשנת 2030 מדברים על 42%, כ-64% בשנת 2035, ולא פחות מ- 83% בשנת 2040.
ובמספרים – מ-21 מיליוני כלי רכב חשמליים שמסתובבים בעולם כיום, עד כ-87 מיליוני כלי רכב תוך 15 שנים מהיום.
---
האיחוד האירופאי
מגמה זו נתמכת גם היום על ידי האיחוד האירופאי, ועל ידי מדינת קליפורניה שבארה"ב, וחלק אף טוענים, שכבר ב-2028 מכוניות אירופאיות חשמליות תהיינה זולות מאלה הלוגמות בנזין או סולר, ועם עלויות אחזקה ונסועה נמוכות- האטרקטיביות המסחרית של החשמליות תסייע להשלים את המהפכה החשמלית.
המוטיבציה ליצר עולם נקי יותר הניבה השקעות-עתק בתחום הרכב החשמלי. כבר בתחילת הדרך, כבר אחרי פרסום יעדי הזיהום מ- CO2 ממכוניות, גדלו מימדי ההשקעה בתחום וצמחו פי 30(!) ממה שהושקע עד אותו רגע, והביא להשקעה בנושא באירופה בלבד – של כ-60 מיליארד דולר.
מעבר לכך, כבר לפני כ-5 שנים דובר על תכנון של הקמת כ-50 מגה-מפעלים באירופה לייצור סוללות לרכבים חשמליים תוך 10 שנים בלבד, הדורשים השקעה של כ-170 מיליארד דולרים נוספים. (*)
---
יחד עם זאת, כבר בשעה זו נשמעות קריאות המזהירות מפני ההצהרות אודות 0% זיהום ב-2035, כמו זו של מנכ"ל מרצדס העולמית, Ola Kallenius, שרק לאחרונה התראיין לעיתון הגרמני Handelsblatt, ואמר שמהלך של החרמת מנועי הבעירה הפנימית יביא להתמוטטות טוטאלית של תעשיית הרכב האירופאית.
מעבר לכך אף הוסיף, שחייבים לבצע בדיקה של מה שקורה בשטח, אחרת יהיה זה משול לדהירה בשיא המהירות אל עבר הקיר; בדיקה שכזו אמורה להתבצע על ידי ועדה מיוחדת מטעם האיחוד האירופאי עוד השנה.
למרות שבין השנים 2021 ל- 2023 בוצעו השקעות בהיקפים גדולים מאד בתחום הרכב החשמלי (כ-70 מיליארד דולר באירופה ולא פחות מ-97 מיליארד דולר בארה"ב (*), כנראה שהספקות שמתחילים לצוץ ולמתן את ההתלהבות מהנושא ישפיעו על המוטיבציה של המשקיעים להשקיע בעתיד הקרוב בתחום.
(*) הנתונים נלקחו מאתר המועצה האירופאית לתחבורה וסביבה.
---
לסיכום
ההיתכנות של השלמת המהפכה החשמלית לא תלויה רק בנושא הטכני והטכנולוגי, אלא שהיא בעיקר תלויה במוטיבציה של הרגולטורים השונים, התמריצים שיתנו ליצרני הרכב וללקוחות הפרטיים וגם המחויבות ארוכת השנים לתהליך.
לא פחות חשובים הם החסמים מהסביבה- אותה אחת שרוצים להפוך לירוקה, אך רגע לפני, צריך לבחון את הזיהום הנגרם מייצור הסוללות, כלי הרכב והמנועים החשמליים ואולי החשוב ביותר – מהנזק הסביבתי שעלול לגרום מיחזור לא נכון של כמויות אדירות של סוללות עצומות.
לא פחות חשוב, עדיין קיימים כמה חסמים גדולים בעיני הלקוח שכבר התנסה ברכב חשמלי וגם בקרב אלה שרק למדו את הנושא מבלי שהפכו עדיין ללקוחות, ואם אלה לא יטופלו, החזון של 2035 לא יוכל להתממש, בטח לא במלואו.
מעבר לכך, יצרני רכב צריכים להרחיב את היריעה עם דגמים חדשים נוספים, בעיקר הזולים שביניהם, הרחבת השקעות בתשתית, במחקר ופיתוח ובמפעלים, וגם בהכשרת עובדים בטכנולוגיה החדשה – לא רק לטובת הייצור אלא גם לתחזוקת כלי הרכב החשמליים במרכזי השירות.
אז האם הרכב שאינו חשמלי ימות בעוד כעשור? זמן יגיד, אך לפי שעה נראה שכמות החסמים בדרך לשם עדיין גדולה מאד
