הצוואה כמסמך ציבורי
ליאת אייל, עו"ד
הקדמה
חוק הירושה תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה") מאפשר ליחידים, בגירים וכשירים לקבוע מי יהיו הזוכים של רכושם לאחר פטירתם (להלן: "המוריש"). זאת באמצעות כתיבת צוואה ע"י המוריש בהתאם לפרק שלישי בחוק הירושה. בהעדר צוואה, יורשי המוריש הם יורשים על פי דין, בהתאם לקרבה המשפחתית למוריש ולסעיפי חוק הירושה. החופש לצוות הינו עיקרון העומד במהות חוק הירושה ובתי המשפט בישראל ככל שמדובר בצוואתו של אדם. כמו כן, תהליך כתיבת צוואה הינו תהליך אישי, איננו תהליך פשוט עבור אנשים רבים ומצריך כוחות נפשיים, זמן ופניות לנושא.
פרט מהותי שאינו נהיר לציבור הרחה הינו העובדה שבהעדר צוואה, כשהיורשים נקבעים על פי דין, החלוקה ביניהם נקבעת בהתאם לקרבתם המשפחתית למוריש ובזהותם של קרובי משפחה נוספים של המוריש. כלומר, אם המוריש מותיר אחריו בת זוג וילדים, היורשים על פי דין יהיו בת הזוג והילדים כך שהבעלות על כל רכושו של המוריש תהיה משותפת לבת הזוג ולילדים. שימו לב, הילדים יהיו בעלים משותפים של בית המגורים של המוריש ובת זוגו ומורשי חתימה בחשבונות הבנקים המשותפים. הבעיה מתגברת עשרות מונים כשהילדים אינם משותפים למוריש ולבת זוגו.
מתן תוקף לצוואה
במועד פטירתו של מוריש, ניתן תוקף משפטי לצוואה באמצעות צו קיום צוואה של הרשם לענייני ירושה בהתאם לפרק חמישי בחוק הירושה ולתקנות הירושה תשנ"ח – 1998. באופן כללי, בשנים האחרונות מערכת המשפט בישראל עברה מהפיכה טכנולוגית ובהתאם גם הרשם לענייני ירושה. הליך הגשת בקשה לצו קיום צוואה מתבצע בהגשה דיגיטלית של המסמכים, לרבות, טופס הבקשה חתום כתצהיר, תעודות מזהות, אישור פטירה והעתק של הצוואה. הצוואה המקורית נשלחת לרשם לענייני ירושה בנוסף להגשה הדיגיטלית.
ההליך לבקשת צו קיום צוואה כרוך בפרסום דבר הגשת הבקשה בעיתונים יומיים ובעיון של בא-כח היועץ המשפטי לממשלה, שבסמכותו להתערב בהליך, לדרוש מידע ופרטים נוספים
ולהביע את עמדתו לגבי מתן צו קיום הצוואה ע"י הרשם לענייני ירושה. הצו מתייחס רק לתוקפה של הצוואה כשהעתק של הצוואה מצורף לצו. מבלי להתייחס לנושא יתר על המידה (זה נושא למאמר נפרד), קשיים רבים נוצרים מעובדת היות הצו דקלרטיבי שמצריך עיון ופרשנות לצוואה ע"י הגורמים הרישומיים (כגון טאבו).
סוף מעשה במחשבה תחילה
במקרים רבים, הזוכים על פי הצוואה הם בני משפחה מדרגה ראשונה של המוריש. כמו כן, במקרים רבים הצוואה מפרטת את רכושו של המוריש, לרבות נכסי מקרקעין, חשבונות בנק ו/או בתי השקעות, חברות מסחריות, והשקעות שונות. אולם, קיימים מקרים במשפחות רבות שהמשפחה הגרעינית שינתה את פניה לאורך השנים כגון: נישואין בשנית, ילדים בטווחי גילאים גדולים, זוגות חד מיניים ועוד דוגמאות נוספות רבות.
על אף דרישות ההליך לצו קיום צוואה, במרבית המקרים, המוריש מעוניין שדבר קיום הצוואה ותוכנה יהיו פרטיים ולא יהפכו למסמך ציבורי שכל המעוניין רשאי לעיין בו. יחידים נותנים משקל רב לתוכנה של צוואה ולפרטיה ומעוניינים שתישאר סודית ופרטית.
בעבר, ניתן היה לעיין בתיק של הרשם לענייני ירושה לאחר הוכחת "צד מעוניין בדבר" אך לאחרונה, הרשם לענייני ירושה מאפשר, בהליך חדשני ומסעיר (לכל הדעות), לכל אחד לקבל העתק של צו קיום צוואה שניתן ע"י הרשם לענייני ירושה בעלות מזערית של מספר שקלים בודדים. זאת ללא כל צורך בהוכחת "מעוניין בדבר".
מסקנה
על כל מוריש להיות מודע לכך שלאחר פטירתו, עד שלא יהיה שינוי במדיניות הרשם לענייני ירושה, צוואתו תהפוך למסמך ציבורי לאחר פטירתו עם הגשתה לרשם לענייני ירושה למתן צו קיום צוואה, פתוחה לעיונו של כל אחד (שכנים סקרנים, עיתונאים (לא עלינו), בני משפחה שנושלו מהצוואה וכו'). כלומר, כל פרטי הרכוש, הבקשות המיוחדות, הרצונות, השאיפות וקשרי המשפחה יהיו גלויים לעיני כל וכמובן כך גם החשיפה לדרישות/התנגדויות/טענות של כל מאן דבעי.
