שגרת חירום- שמירה על שגרה מקדמת בריאות נפשית בעת מלחמה
צופית טסלר, MA, פסיכולוגיה בהתמחות קלינית, מכון טמיר בת"א
ההשפעה הפסיכולוגית של שיבוש השגרה במלחמה
בתקופות של מצוקה, כמו בזמן מלחמה, אנשים מתמודדים לעיתים קרובות עם הפרעות משמעותיות בשגרת יומם. שיבושים אלו יכולים להתבטא באופן ייחודי אצל כל אדם, ולהשפיע מבחינה ביולוגית, רגשית, התנהגותית וחברתית.
לפי תאוריית Drive to Thrive (DTT), שיבוש השגרה במהלך מלחמה עלול לפגוע בבריאות הנפש. שכן, לחצים כרוניים וקשיים רגשיים (כדוגמת חרדה, דיכאון ו־PTSD), מקשים על שמירת שגרה יום־יומית. הפגיעה בשגרה יכולה להתבטא בהיבטים אישיים, חברתיים, עבודה ופנאי. לדוגמה, ייתכנו שינויים בדפוסי שינה, התפטרות מעבודה, נסיגה חברתית והפחתת פעילויות פנאי.
שגרה משובשת עלולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי, בוויסות הרגשי וברווחה, מכיוון שהאדם מתמודד עם תחושת ניבוי נמוכה לגבי יומו ומעורבותו במשימות חיים חשובות יורדת. כתוצאה מכך, ניתן לחוות רמות מוגברות של מתח, חרדה ומצב רוח שלילי.
מחקרים הראו קשר בין חוסר שליטה והיעדר עקביות בחיי היום־יום לבין נטייה לבריאות נפשית ירודה. בפרט, התמוטטות השגרה יכולה להחמיר את ההשפעה של אירועים טראומטיים הקשורים לחוויות בזמן מלחמה.
להתמוטטות השגרה ישנם גורמי סיכון, כדוגמת טראומה קודמת והיסטוריה משפחתית של פסיכופתולוגיה.
הבנת ההשפעה הפסיכולוגית של שיבוש השגרה – חיונית על מנת להתמודד ביעילות עם האתגרים הקשורים לחזרה לשגרה לאחר תקופות של מצוקה.
תפקיד השגרה בשיפור בריאות הנפש
על פי תאוריית DTT, בעת חוויית מתח כרוני ואירועים טראומטיים, למשל בעת מלחמה – לשגרה יש תפקיד חשוב בחיזוק החוסן הנפשי, העמידות ללחצים והרווחה.
מחקרים מצאו כי בקרב אנשים השוהים באזורי מלחמה – שמירה על שגרה תורמת לבריאות גופנית ונפשית לאורך זמן.
שכן, השגרה משחזרת באופן יום־יומי מבנה מסוים, הדורש תפקוד וביצוע פעילויות. העיסוק בפעילות שגרתית משמש כמנגנון להתאוששות מהמצוקה שגורמת המלחמה.
כך, נמצא שהתערבויות הקשורות לניהול חיי שגרה, לרבות היגיינה אישית, הרגלי תזונה בריאים, שינה מספקת, פעילות גופנית סדירה, השתתפות בפעילויות פנאי, תרגול טכניקות הרפיה וקיום אינטראקציות חברתיות – יעילות למניעה ושיפור תסמיני דיכאון ופוסט־טראומה.
