המדע והטכנולוגיה של האמירויות
אור אליאסון
עתודות הנפט העצומות, החללית למאדים, הנזק האקולוגי של האיים המלאכותיים – וגם ההנדסה המסובכת של בורג' ח'ליפה. הכל על השותפה החדשה של ישראל במפרץ הפרסי
מעבר לפוליטיקה ולשיקולים המדיניים, הולך ומתברר שלישראל יש הרבה מה להרוויח מהשותפות המסתמנת עם איחוד האמירויות, גם בפן המדעי והטכנולוגי. בעשור האחרון עשתה מעצמת הנפט ממזרח חצי האי ערב קפיצת דרך טכנולוגית מרשימה, כשבמסגרת תוכנית ארוכת טווח החלה להשקיע משאבי עתק בפיתוח מיזמים שישחררו את כלכלתה מהתלות שלה בהכנסות מדלקי מחצבים. התוצאה: תוכנית חלל שאפתנית, השקעות במחקר ובהנדסה ועוד.
לרגל המגעים שנחשפו בשבוע שעבר לשלום בין המדינות, יצאנו לבחון את מצבה של ידידתנו החדשה. תעודת זהות מדעית, טכנולוגית והנדסית.
נפט
המפרץ הפרסי הוא האזור העשיר ביותר בעולם בדלקי מחצבים. נמצאים בו כ-60 אחוז מסך עתודות הנפט ו-40 אחוז מעתודות הגז הטבעי הזמינים כיום לאנושות. השפע הרב הזה נובע מההיסטוריה הגיאולוגית היציבה של האזור, שאפשרה לשכבות סלעי משקע לשקוע ברציפות לאורך מאות מיליוני שנים על קרקעית הים הקדום, ולשמר בתוכן כמות רבה של חומר אורגני. במקומות מסוימים עוביין של שכבות הסלע מגיע ל-13 קילומטר ואף יותר, והן המפעילות לחץ רב על חלקיהן העמוקים.
הלחץ הגבוה, לצד הטמפרטורות הגבוהות המצויות בעומק קרום כדור הארץ, מביאים לפירוק החומר האורגני הקבור בסלע, שהופך בתהליך הזה לנפט ולגז טבעי. אלה מפעפעים למעלה בתהליך איטי דרך סלעי המשקע הנקבוביים, עד שהם פוגשים בשכבת סלע אטומה האוגרת אותם תחתיה. הודות ליציבות הגיאולוגית של האזור, שמנעה היווצרות של העתקים (שברים) משמעותיים בשכבות הסלע האטומות, הדלקים הללו נותרו כלואים במעמקי האדמה, עד לבואן של מכונות הקידוח.
איחוד האמירויות, השוכנת בחצי האי ערב על חופי מרכז אגן המפרץ הפרסי, היא יצרנית הנפט השלישית בגודלה מבין מדינות המפרץ, והשביעית בגודלה בעולם. כושר הייצור שלה מסתכם בכשלושה מיליון חביות ליום (חבית נפט אחת היא 159 ליטר). היא גם המדינה השביעית בגודלה בעולם בהיקף עתודות הנפט הידועות שנותרו בה, ועל פי הצהרות ממשלת איחוד האמירויות הן מוערכות בכמאה מיליארד חביות. אם איחוד האמירויות תתמיד בקצב ההפקה הנוכחי שלה ולא יימצאו בשטחה מרבצי נפט חדשים, העתודות הקיימות יתרוקנו בתוך פחות ממאה שנה.
בהכנה לאירוע הרחוק הזה הגתה איחוד האמירויות בשנת 2010 את תוכנית "חזון 2021", שאחד מעיקריה הוא גיוון מקורות ההכנסה שלה והפסקת התלות המוחלטת שלה בהכנסה מדלקי מחצבים. עד כה המאמץ נראה מבטיח: אם בשנת 2009 תעשיית הדלקים הייתה כ-85 אחוז מכלכלת האיחוד, חלקה הצטמצם כיום ל-25 אחוז בלבד. עיקרון מנחה נוסף המעצב את התוכנית הוא הקיימוּת הסביבתית, שמתכתב היטב עם צמצום השימוש בדלקים מזהמים.שך הכתבה
להמ