המצאה גאונית וטרגדיה אישית
הקריירה המזהירה והקצרה של אחד הכימאים המבריקים במאה העשרים הולידה לפני שמונים שנה את הניילון – חומר שחולל מהפכה בתעשייה הכימית
איתי נבו
המחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה תור הזהב של הכימיה המודרנית: מדענים גילו עוד ועוד פרטים מעניינים על מבנה האטום ועל הקשרים הכימיים ופיתחו שיטות חדשות וטכניקות מתקדמות לחקור את ההרכב והמבנה של מולקולות. ההתקדמויות האלה הולידו הבנה טובה יותר של החומרים שהטבע מורכב מהם, ואפשרויות לייצר חומרים חדשים, שאינם קיימים בטבע. בעיצומה של התקופה המסעירה הזו היה וולאס קרות’רס (Carothers) אחד הכוכבים העולים של הכימיה האמריקאית. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהמנחה שלו בעבודת הדוקטורט, רוג’ר אדמס (Adams) אמר עליוקובץ מסוג PDF כי “הוא הכימאי האורגני הטוב ביותר בארצות הברית”.
מנהל החשבונות שהפך לכימאי
קרות’רס נולד ב-1896 בעיר ברלינגטון שבמדינת אייווה, למשפחה דלת אמצעים, ומגיל צעיר התעניין בכלי עבודה ובמכשירים שונים. לאחר התיכון למד בבית ספר למסחר שאביו לימד בו, והתמחה בהנהלת חשבונות. כשביקש ללמוד במכללה, מצבה הכלכלי של המשפחה שלח אותו למכללת טרקיו (Tarkio), מוסד קטן ולא מוכר במדינת מיזורי שפעל במימון הכנסייה הפרסביטריאנית – זרם נוצרי שאליו השתייכה המשפחה. הוא למד תחילה ספרות אנגלית, אבל הוקסם מלימודי הכימיה בהשפעת המרצה היחיד למדעים במכללה הקטנה. הוא הצטיין בלימודים עד כדי כך שעוד במהלך לימודי התואר הראשון כבר מונה ללמד כימיה, במקום המרצה שעזב.
כשסיים ב-1920 את התואר הראשון המשיך לתואר שני בכימיה אורגנית באוניברסיטת אילינוי, ואז נשאר שם ללימודי דוקטורט. הוא התמחה בכימיה אורגנית אבל למד גם כימיה פיזיקלית ומתמטיקה. אחד המאמרים הראשונים שפרסם תמך ברעיון שנחשב אז מהפכני, ולפיו אטומים יכולים להיקשר זה לזה באמצעות שיתוף האלקטרונים שלהם. בגיל 28 הצעיר המבטיח כבר היה דוקטור לכימיה אורגנית, ומיד לאחר סיום התואר מונה למרצה באוניברסיטת אילינוי. עד מהרה קיבל משרה נחשקת של חוקר ומרצה באוניברסיטת הרווארד. קרות’רס אהב מאוד את העבודה המדעית ונהנה מהחופש האקדמי לחקור מה שמעניין אותו, אבל גילה בהדרגה שהוא ממש לא אוהב את ההוראה בכיתה. הוא כל כך סבל מתפקיד המרצה עד שבסופו של דבר החליט לזנוח את הבועה האקדמית החמימה ולצאת להתנסות חדשה.
למד אנגלית והנהלת חשבונות עד שנשבה בקסמי הכימיה; אהב לחקור וסלד מהוראה. וולאס קרות’רס | צילום: ACS
