google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

זיגמונד בעל החלומות: זהות, אמונה ויהדות על פי פרויד

על ידי אושי דרמן

מוצאו היהודי של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד הכה בו כשהיה ילד בן שש. היה זה יום שבת בשעות אחה"צ, כשאביו, יעקב, יצא להליכה קצרה ברחובות וינה, ועל ראשו כובע פרווה חדש. לפתע ניגש אל האב נער נוצרי, צעק עליו "יהודי, רד מהמדרכה!", והעיף לו את הכובע במכה אל תוך הבוץ. כששב הביתה סיפר האב לבני משפחתו על המאורע. "ומה עשית?" שאל אותו זיגמונד הצעיר, "ירדתי מהמדרכה והרמתי את הכובע", השיב האב.

זיגמונד הצעיר זעם על חוסר הישע של אביו, שעמד מושפל מול בריון נוצרי. כעבור שנה, בגיל שבע, יכנס לחדר השינה של הוריו, ישלוף את איבר מינו וישתין על הרצפה. "שום דבר לא יצא ממנו!" יטיח האב ברגע של כעס בפני אמליה, אשתו ואימו של זיגמונד. בנקודה זו מפתה לערוך אנליזה אדיפאלית לאיש שהמציא את חרדת הסירוס ורצח האב. אבל האמת היא שאפיזודת הטלת השתן המפורסמת בחדר הוריו, והתגובה של אביו, היו יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. זיגמונד הצעיר היה היהלום שבכתר במשפחת פרויד.

כבר מגיל צעיר הפנימו הוריו כי הם מגדלים בביתם גאון יחיד במינו, תולעת ספרים ששלט בשפות עתיקות, יוונית ורומית, והתבלט בהצטיינות יתרה מעל שאר בני כיתתו. אימו כינתה את בנה, זיגי, "ילד הזהב שלי" (""mein goldener Sigi‘) ואביו התגאה בפני מכר משפחה כי "לזיגמונד שלי יש יותר שכל באצבע הקטנה שלו, ממה שיש לי בכל הראש". לימים יספר זיגמונד פרויד כי ביטחונו העצמי בכישוריו נבע מהאמון שהעניקה לו משפחתו, ובעיקר אימו

להמשך הכתבה

אושי דרמן.jpg
museon.png