google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

רק בישראל: על משפט ציבורי מביש ליהדות אלג'יריה – ושורשיו של ארז טל

על ידי אושי דרמן

בערב 23 בינואר 1963 נפתח באולם בית האומנים בירושלים משפט ציבורי של הסוכנות היהודית נגד הקהילה היהודית מאלג'יריה. באולם הצטופפו מעל 100 איש ואישה. סעיף האשמה המרכזי התמקד בסנטימנט הציוני הלקוי כביכול של יהדות אלג'יריה.

היוזם והאדריכל של המשפט הציבורי היה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וראש הממשלה לשעבר, משה שרת, שזעם על כך שמתוך 140 אלף יהודי אלג'יריה, רק 15,000 עלו ארצה, ואילו השאר העדיפו להגר לצרפת. "מהלך זה משקף התנכרות ליהדות, והתעלמות מקיומה של מדינת ישראל", אמר שרת.

החרה החזיק אחריו פרופ' שלו גינוסר מהאוניברסיטה העברית, שנשא בתפקיד הרם של "נשיא בית המשפט" וטען כי "קהילה זו (יהודי אלג'יריה) נמלטה מגלות אחת ובמקום ללמוד את לקחי ההיסטוריה היהודית, בחרה בגלות אחרת על פני ביתה הלאומי – מדינת ישראל". הדיון הטעון התקיים משעות הערב עד סמוך לחצות, עם כמה התרחשויות דרמטיות, כמו ניסיון שווא למנוע את כניסתה של קבוצת עולים מאלג'יריה (עובדי הקמ"ג בדימונה) שהגיעה למקום כדי למחות כנגד המשפט.

להמשך הכתבה 

 

מהדורה ראשונה של "הגלגול" מאת פרנץ קפקא, 1915, בתצוגה. אנו – מוזיאון העם היהודי

"אחד מחסרונותיה הגדולים של הנפש האנושית, ובה בעת אחת מדקויותיה העמוקות ביותר, היא אי יכולתה להתגלות אלא באמצעות הגוף", כתב הסופר הארגנטינאי ארנסטו סאבטו, ברומן הגדול שלו "על קברים וגיבורים".

סאבטו, שחי ויצר בדרום אמריקה במחצית השנייה של המאה ה-20, העיד לא פעם כי הסופר הנערץ עליו היה פרנץ קפקא. אפשר להבין למה. אם היה אי פעם מאסטר בניתוח הנפש האנושית באמצעות הגוף, זהו ללא ספק הסופר היהודי המחונן, שנפטר היום לפני 97 שנים, בודד וערירי, בעיר הולדתו – פראג.

להמשך הכתבה 

אושי דרמן.jpg
museon.png
RStephens200x200.jpg