אי תנועה
עמית נויפלד
במהלך היום יום נכפות עלינו עצירות קטנות, המתנות כאלה ואחרות: לאוטובוס, לפקיד בדלפק, לרופא. אבל השכיחה ביותר היא עדיין העצירה באי התנועה, בהמתנה לרמזור שיתחלף. בשנים האחרונות אני אוהב להתבונן מסביבי בזמן שאני ממתין. הולכי רגל, רוכבי אופניים ואופנועים ונהגים ברכבים – רבים לא מהססים וממהרים לנצל את דקות ההמתנה הכפויה לצלילה לנייד: שליחת הודעות קצרות או גלילה של פיד הרשתות (בטוח קורה שם משהו מיוחד, תמיד קורה שם משהו מיוחד). אני מדמיין סיטואציה שבה העולם עומד מלכת – כל הנוכחים בצומת שקועים בנייד, הרמזורים מתחלפים ואיש לא זז, ככה במשך שעות, רק הציפורים מצייצות. זה עדיין לא קרה, תמיד יש מישהו ערני שיצפצף ויוביל תנועה בטור, אבל לכו תדעו, יום אחד זה עוד יהיה תרחיש סביר.