מכתב קטן: כשאסי ויעל דיין כתבו זה לזו
בארכיונו של אסי דיין מסתתרים שני פריטים שמעידים כאלף עדים על היחסים בין אסי דיין ואחותו הגדולה יעל דיין, שהלכה לעולמה זה לא מכבר. "היד שלי מדפיסה געגועים" כותב אסי ליעל, שמצידה כותבת לו מכתב נדיר בזמן מלחמה, שבו רגשותיה אליו מבצבצים מבין השורות
משה דיין ואסי דיין (ככל הנראה) מסתתר מאחורי שיערה של יעל דיין אחותו. קפה כסית, 1960. מתוך הארכיון הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.
תיקייה דקה שנמצאת בארכיוני הספרייה הלאומית חושפת צד רך ומתוק בקשר בין יעל ואסי, שני אחים באחת מהמשפחות המפורסמות והמתוקשרות ביותר בישראל – משפחת דיין.
התיקייה היא חלק מארכיונו של אסי דיין שנמסר לידי הספרייה הלאומית על ידי משפחתו, שנים ספורות לאחר מותו ב-2014. הארכיון כולל טיוטות ומסמכים הקשורים לתסריטים שכתב לסרטים וסדרות בארץ ובחו"ל, מכתבים לקרובים אליו ולידועים אחרים. אבל תיקיה אחת קטנה חושפת פן אחר, מלא הומור ואהבה – רגעים קטנים של חסד בין אח ואחות (שזורים בתוך ענייני השעה), ששמורים עכשיו אצלנו.
התיקייה הזו מכילה שני פריטים בלבד: מכתב שכתבה יעל דיין לאסי וכן שיר אחד מודפס שכתב אסי דיין לאחותו. המכתב של יעל לאסי נכתב ב-14 ליוני 1982, בשבוע הראשון של מלחמת לבנון הראשונה. אסי, שהיה לוחם בחטיבת הצנחנים, היה אז בן 37 בשירות מילואים. המסמך השני המצוי בתיקייה הוא ברכה של אסי דיין לאחותו משנת 1999, לכבוד ליום הולדתה ה-60.
***
במשפחת דיין האיקונית נדמה שלא היו שני אחים שונים יותר מאשר יעל ואסי דיין. היא – סופרת ואשת חברה נוצצת בעברה, ופוליטיקאית ופעילה חברתית ופמיניסטית רבת הישגים בהמשך חייה. הוא – שחקן, תסריטאי ובמאי, בעל ניצוצות של גאונות ושיגעון, שאחראי לכמה מהסרטים האהובים והחשובים שנוצרו פה.