הבדידות הניהולית יכולה להיות סיטואציה מאתגרת, אך ניתן לפרוץ אותה על ידי יצירת רשתות תמיכה והתייעצות. זכרו, יחד זה תמיד טוב יותר.
תמר אדלר SMC GROUP
תומר, מנכ"ל של חברת טכנולוגיה בינונית, יושב במשרדו המאורגן והמפואר. יום שני בבוקר, והשבוע רק התחיל. תומר פותח את הלפטופ שלו ומתחיל לעבור על
הדוחות הכספיים של הרבעון האחרון. המספרים מראים ירידה ברווחים, והוא מרגיש את הלחץ גובר.
ב-10:00 יש לו פגישה עם צוות ההנהלה. הם ידברו על האסטרטגיה לשנה הבאה, אבל תומר כבר יודע שהוא יצטרך להציע קיצוצים. איך הוא יצליח להעביר את המסר בלי להוריד את המורל של הצוות? הוא מהרהר, אך אין לו תשובה ברורה.
במהלך הפגישה, תומר מנסה להקרין ביטחון והחלטיות. הוא מציג את הנתונים ומדבר על הצורך בשינויים, אך הוא מרגיש שהעיניים של כולם מופנות אליו בציפייה לפתרון קסם. המנהלים מביעים את חששותיהם ותחושת אי הוודאות שלהם, אבל תומר לא יכול לחשוף את כל ההיסוסים הפנימיים שלו. הוא צריך להיות הסלע היציב שהם נשענים עליו.
לאחר הפגישה, תומר חוזר למשרדו. הוא מביט בלוח השנה ורואה שמחר יש לו פגישה עם המשקיעים. הוא צריך לשכנע אותם שהחברה עדיין בכיוון הנכון ושיש תוכנית ברורה לשיפור המצב. הוא חושש מהשאלות הקשות שיעלו ואיך יוכל לשמור על הביטחון כשהוא עצמו מלא בספקות.
בצהריים, תומר הולך למטבחון להכין לעצמו קפה. כשנכנס, השקט משתרר בחדר. העובדים ששהו שם קודם עוזבים במהירות, ומשאירים אותו לבד עם מכונת הקפה. הוא מרגיש את הבדידות מחלחלת פנימה, את המרחק בינו לבין העובדים שלו.
הבדידות הניהולית היא חלק מהיום-יום של תומר, כמו של רבים אחרים במעמדו. היא נובעת מהצורך לשאת באחריות הכבדה, לקבל החלטות קריטיות לבד ולהיות תמיד מוכן לתת תשובות ופתרונות.
נושא הבדידות הניהולית הוא אחד מהנושאים הפחות מדוברים בניהול, אך אין מנהל או מנהלת, בעל עסק או עצמאי שלא נתקלים בו. כיועצת עסקית המלווה מנהלים ומנהלות, יזמים ויזמיות, אני רואה את התחושה הזו צפה שוב ושוב במפגשים שלנו. למרות שהמפגשים מתמקדים בנושאים עסקיים ואסטרטגיים, תחושת הבדידות הניהולית נמצאת תמיד ברקע.
הצדדים השונים של בדידות ניהולית
בדידות ניהולית מתבטאת בשני מישורים. מהבחינה האסטרטגית מנהלים בכירים נדרשים לקבלת החלטות אמיצות לבד, במיוחד בתקופות של שינוי בהם תנאי השוק משתנים, טכנולוגיות חדשות מפותחות תדיר ומתחרים חדשים דוחקים.
יש את הצד החברתי, מנהלים שמתקדמים ומוצאים את עצמם אוכלים לבד ארוחת צהריים ומנותקים כמעט לחלוטין משיחות החולין שבחברה.
הנהלת החברה, פעמים רבות, אינה מקור לתמיכה והפגת הבדידות הניהולית, מסיבות שונות. בין אם זו תרבות ארגונית תחרותית ופוליטית מאוד ובין אם מסיבות של העדר ראייה רחבה הכוללת את עמדות המשקיעים.
