העברה בין-דורית של עסק משפחתי
ד"ר אלון קפלן, עו"ד
עסקים רבים בישראל מוחזקים ומנוהלים על ידי משפחות. ברוב המקרים מייסדי העסק הם אב או אם המשפחה ויש עסקים המוקמים על ידי אחים ואחיות. התוצאה היא שדור המייסדים כולל בודדים אשר הקימו עסק מצליח ויש להם משפחה ,דור שני ושלישי אשר עבורם מבקשים המייסדים להכין תשתית עסקית משפטית להעברה בין-דורית של קניין העסק והשליטה וניהול שלו. להלן נתייחס למקימי העסק בלשון יחיד.
מקים העסק("המייסד" ) שוקל תכנון פרישה מן העסק ונוצר הצורך לבחון העברת עסק לדור הבא ולפעמים דורות הבאים. להלן נדון בכמה היבטים של תכנון העברה בין-דורית של עסק משפחתי.
1."האמנה המשפחתית":
אמנת המשפחה ודיני החוזים
במקרים רבים נעשית העברה של העסק והשליטה בו על ידי מינוי בני משפחה ללא מסמכים המתעדים את ההעברה ומי יקבל את תפקידי הניהול.
בעסקים גדולים יותר וכאשר קיימת משפחה מורחבת ,ניתן ליצור מסמך שבו יירשמו כללי ההעברה והניהול לאחר פרישת המייסד. לצורך הדיון ייחשב המסמך "אמנה משפחתית".
אמנה משפחתית היא מסמך הקובע את הזכויות, הערכים, האחריות והכללים החלים על בעלי העסק המשפחתי ומספקת תוכניות ומבנים להתמודדות עם מצבים המתעוררים במהלך קיום העסק המשפחתי. מסמך כזה עשוי לסייע למשפחה להתמודד עם אירועים בלתי צפויים; לשמור על התמקדות בנושאים החשובים ביותר למשפחה; לפתור סכסוכים; וליצור שפה וערכים משותפים שישמשו כקווים מנחים לעסק המשפחתי, גם לדורות הבאים שלא היו מעורבים בעסק בעת הקמתו.
בהתחשב בחשיבותה של אמנת המשפחה ובאתגרים העומדים בפניה, רצוי יהיה להשלים את אמנת המשפחה במסמכים נוספים המחייבים מבחינה משפטית וניתנים לאכיפה למען הדורות הבאים.
בישראל ניתן לבנות אמנת משפחה על פי דיני החוזים, הכוללים את חוק החוזים (חלק כללי), חוק החוזים (תרופות) והפסיקה הרלוונטית. במקרים כאלה, האמנה עשויה להיות ניתנת לאכיפה רק כנגד הצדדים שהסכימו לה,. בהתחשב בכך שאמנת המשפחה נועדה להסדיר את היחסים המשפחתיים בתוך העסק המשפחתי על פני דורות, סביר להניח שחוזה כזה לא יהיה אכיף עם הזמן ככל שהמעגל המשפחתי יתרחב. יתר על כן, כדי לאכוף חוזה כזה, יש להגיש תביעה לבית המשפט, מה שעלול לגרום להתדיינות משפטית לא רצויה.
בשל סיבות אלה, המייסד צריך לשקול אמצעים או מבנים משפטיים על פי חוקים אחרים כדי לאפשר את העברת העסק המשפחתי לדור הבא.
2.הירושה
עסק משפחתי עשוי להיות מועבר לדור הבא בדרך של הורשה על ידי צוואה. חוק הירושה חל על יחידים תושבי ישראל או שהיו בעלי נכסים בישראל בעת הפטירה. הליך הירושה טומן בחובו סכנות וסכסוכי בני משפחה. היורשים או בני משפחה אחרים עשויים לערער על הוראות הצוואה, ועלולה להתעורר התדיינות משפטית בבית המשפט. התדיינות כזאת יכולה לגרום מבוכה עקב קיומה ובמיוחד אם תפורסם בתקשורת.
3. מתנות
מייסדי העסק המשפחתי רשאים להעביר את הבעלות או השליטה בעסק לבני משפחה אחרים בכל עת שיבחרו בדרך של מתנה. חוק המתנה בישראל מסדיר הליך זה. אין מס מתנות בישראל בין בני משפחה.
היתרון של הליך זה הוא בכך שהוא מאפשר את העברת העסק המשפחתי במהלך חייו של המייסד אשר יוכל לשקול עד כמה העסק ינוהל ביעילות על ידי בני הדור הבא ולבצע שינויים בהתאם. יתר על כן, דרך פעולה זו מונעת את הצורך בהליכי ירושה, שכאמור עלולים להסתיים בהתדיינות משפטית יקרה ולא רצויה.
מצד שני, בנסיבות מסוימות, אפשרות זו אינה מעשית, כאשר אף אחד מילדיו של המייסד איננו בעל כישורים או אינו מעוניין לקבל שליטה על העסק המשפחתי. יתר על כן, העברה כזו עשויה שלא להיות רצויה על ידי מייסד העסק המשפחתי, אשר יסרב לוותר במהלך חייו על שליטתו בעסק המשפחתי.בנסיבות כאלה יעדיף מייסד העסק למכור את העסק לצד שלישי ולחלק את התמורה לבני הדור הבא.
מתנה לאחר פטירה
בחוק קיים איסור להעניק מתנה אשר תיכנס לתוקף לאחר פטירה. סעיף 8 לחוק הירושה קובע בסעיף קטן (א) כי "הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושתו, שנעשה במהלך חייו של אותו אדם, בטל". סעיף קטן (ב) קובע כי "מתנה שניתנה על ידי אדם, כך שתינתן למקבל רק לאחר מות מעניק המתנה לא יהיה לה תוקף, אלא אם כן נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".
בהקשר של העברה בין-דורית של העסק המשפחתי, עולה כי במידה ומייסד בוחר להעביר את העסק המשפחתי בדרך של מתנה, יש ליישם את ביצוע המתנה על ידי העברת השליטה בעסק במהלך חייו.
4.מבנה תאגידי
דרך פעולה אפשרית נוספת שמייסד יכול לנקוט כדי להעביר את העסק המשפחתי לדור הבא היא בשילוב של חוק החוזים, חוק הירושה וחוק החברות.
בהקשר לחברה, ניתן לקבוע בתקנון החברה הוראות הנחשבות משפטית כחוזה בין בעלי המניות לבין החברה, וכמו כן כחוזה בין בעלי המניות בינם לבין עצמם. ניתן לנסח את תקנון החברה שבמסגרתה פועל העסק המשפחתי בדרך שתענה על צרכי העסק , ולמעשה ליישם את אמנת המשפחה במסגרת החברה. הסדר זה מאפשר לבעלי המניות להגן על זכויותיהם ולהבטיח את יישום האמנה המשפחתית באמצעות חוק החברות ומסמכי התקנון של החברה.
לדוגמה, התקנון יכול לספק מספר סוגים של מניות, ובכך לאפשר למייסד לשלוט בניהול החברה והעסק, תוך יצירת מניות דיבידנד שיוקנו לבני המשפחה אך אינן מעניקות להם זכויות הצבעה באסיפות החברה. לאחר מכן ניתן להוריש את מניות ההנהלה לבני משפחה נבחרים שייבחרו על ידי מייסד העסק לתפקידי ניהול של העסק.
ניתן להוסיף לתקנון מנגנונים רלוונטיים נוספים, כגון הוראות לקיום הליכי גישור ליישוב סכסוכים,או הליכי בוררות על פי חוק הבוררות.
5. נאמנות
מבנה נאמנות על פי חוק הנאמנות יכול להיות דרך טובה להחזיק נכסים תחת ניהול מרכזי ולהסדיר את פעילות העסק על פי רצונו של ראש העסק המשפחתי, שיהיה יוצר הנאמנות.
הנאמנות הייתה ומהווה חלק מהחברה הישראלית במשך שנים רבות. חוק הנאמנות מגדיר נאמנות כחובה המוטלת על אדם להחזיק או לטפל בדרך אחרת בנכסים שבשליטתו לטובת אחר או למטרה אחרת .מקים הנאמנות מכונה "יוצר".
בשל המגבלות הקבועות בסעיף 8 לחוק הירושה שהוזכרו לעיל, חוזה נאמנות בין היוצר לנאמן, לפיו השליטה בנכסי הנאמנות עוברת לנאמן רק עם מותו של היוצר, אינו תקף. השליטה חייבת להינתן לנאמן במהלך חייו של היוצר ולעבור בפועל לנאמן במשך חייו של היוצר. קיימת גם אפשרות להקים נאמנות על פי צוואה ובמקרה כזה הנאמנות תיכנס לתוקף עם מתן צו קיום צוואה. כאן קיים הסיכון שבמשך ההליכים לקיום הצוואה יתפתח סכסוך בין בני המשפחה היורשים וכתוצאה מכך תתעכב הקמת הנאמנות וייוצרו בעיות בניהול העסק.
סיכום
אמנת המשפחה נחשבת למסמך חשוב אולם, האמנה אינה הסדר מספק להעברה בין-דורית של הבעלות. השליטה והניהול של העסק המשפחתי. המציאות מלמדת שמצבים כמו נישואין, גירושין, מוות וחוסר יכולת (נבצרות) של מייסד העסק המשפחתי או מי שקיבל את הניהול בהעברה, דורשים יותר מאשר הסכם חוזי בין בני המשפחה כדי להתמודד עם אירועים כאלה. מבנים משפטיים לתכנון ירושה ועיזבונות, כגון ביצוע העברה בחיים על ידי מתנה, שימוש מושכל בתאגיד חברה, הסכמי ממון בין בני זוג ויצירת נאמנות עשויים לספק פתרונות מקיפים ויעילים להבטחת העברת העסק לדורות הבאים .
ד”ר אלון קפלן, עו”ד, חבר STEP סטפ, אגודת הנאמנים הבינלאומית, וחבר האקדמיה הבינלאומית לנאמנויות והון משפחתי. אלון חבר בלשכת עורכי הדין בישראל מ-,1970 -בניו יורק מ-1990 ופעל כעורך דין בפרנקפורט משנת 2010 עד שנת 2022. בין מייסדי STEP ישראל, שימש כיו”ר הסניף בישראל וכיום מכהן כנשיא הארגון בישראל. הרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בלימודי תואר שני ומתאם קורס הדיפלומה של STEP בישראל. אלון שימש כיועץ לוועדה למיסוי נאמנויות של רשות המיסים, עורך ספרים בנושאי נאמנות ופרסם מאמרים רבים בתחום הנאמנות והטיפול בהון המשפחתי בכתבי עת מובילים בעולם. אלון חבר במועצת הנאמנים של ארגון IMPACT המעניק מלגות לימוד לחיילים משוחררים יוצאי יחידות קרביות וחבר והמועצה הבינלאומית של מכון וייצמן.
