רצח אחד יותר מדי: סיפורו של העיתונאי היהודי שהביא לסיום השלטון הצבאי בברזיל
על ידי רונן דורפן
הרב הנרי סובל היה רק בן 31, רב צעיר בסאו פאולו, כשעמדה בפניו ההחלטה שתגדיר את חייו, ובמידה רבה השפיעה גם על חיי האומה הברזילאית. השנה הייתה 1975 וסובל, בנם של פליטים יהודים שנולד בליסבון בזמן הבריחה של הוריו ממלחמת העולם השנייה לכיוון ניו יורק, כבר כיהן חמש שנים כרב קהילה בסאו פאולו. ואז הובאה אליו לקבורה גופתו של ולדימיר הרצוג.
הרצוג, בן 38 במותו, היה ראש מחלקת החדשות בתחנת טלוויזיה בעיר. סיבת מותו, על פי ״הזרוע הפוליטית של המודיעין״, הייתה התאבדות שאירעה כביכול במתקני הצבא ליד פארק איבירפוארה. סובל קיבל תמונה מרושלת של הרצוג תולה עצמו, כביכול, באמצעות חגורתו. הוא נחקר על קשריו עם המפלגה הקומוניסטית הלא חוקית דאז, תחת המשטר הצבאי בברזיל.
על פי חוקי היהדות סובל היה מחויב לקבור את הרצוג מחוץ לגדר בית הקברות. אבל מצפונו לא הניח לו. הוא זיהה את סימני העינויים בגופה וגם היה מודע לכך שהמקרה של הרצוג היה ה-38 שדווח כמתאבד במהלך חקירות המודיעין הפוליטי. אבל 37 המתאבדים הקודמים היו פחות מפורסמים מהרצוג. הם גם היו רק חלק מלמעלה מ-400 בני אדם שנעלמו אחרי שנעצרו.
