מלך הברזל: בנו של הנפח היהודי שהפך לשמשון החדש
על ידי אושי דרמן
מספר חודשים לפני מותו הטראגי, ערך אמן הקרקס זישע ברייטבארט מופע לילי בעיר לובלין שבפולין. בצהרי אותו היום, בעודו זולל להנאתו מרק קרפלך וקישקע ממולא באחד מבתי האוכל של לובלין, החל להתאסף מחוץ למקום קהל יהודי רב, שביקש לחזות פנים אל פנים בגיבור הנערץ. חבורה של פולנים שנקלעה לאזור, ניגשה למעריצים היהודים, והחלה להתגרות בהם: "כלום מנדל בייליס בא לכאן שאתם כל כך עולזים?" משהבחין במחזה, יצא ברייטבארט מהמסעדה, והתנפל על הבריונים הפולנים, בעודו צועק לעברם: "ככה יעשה לאלה המהתלים ביהודים ובזישע ברייטבארט!".
הסיבה שבחרנו לפתוח בידיעה שפורסמה בעיתון העברי "דואר היום", עיתונו של איתמר בן אב"י, ב-25 ביוני 1925, היא המשמעות הסימבולית שהייתה למילה "בייליס" ו-"ברייטבארט" בקרב יהודי מזרח אירופה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. מנדל בייליס, פועל פשוט בבית חרושת, היה גיבורה המפוקפק של אחת מעלילות הדם המכוערות והמפורסמות שידעו יהודי מזרח אירופה, זאת לאחר שהואשם, על לא עוול בכפו, ברצח נער אוקראיני נוצרי לצורכי פולחן דתי.
זישע ברייטברט בהופעה במגרש הספורט של מכבי בקראקוב, פולין, תחילת שנות ה-1920 (צילום: זאב וילהלם אלכסנדרוביץ. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו – מוזיאון העם היהודי)
השם "בייליס" נגע באזורים הרגישים ביותר בנפשם הפצועה של יהודי פולין ורוסיה. הוא סימל השפלה, חוסר ישע, עלבון צורב, ובמיוחד הבליט את אזלת ידם של יהודי מזרח-אירופה, אל מול הרדיפות האנטישמיות. והנה מגיע בריון יהודי, משלנו, ומשיב לגויים מנה אחת אפיים, כאילו מילותיו הנוקבות של ביאליק בפואמה "בעיר ההריגה", חדרו היטב לאוזניו, ומשם התגלגלו לעצביו ואגרופיו.
ואכן, בדומה לבעלי גוף אחרים בהיסטוריה היהודית, כדוגמת המתאגרף דניאל מנדוזה וישראל בילאסקו, שזקפו את הגאווה הלאומית במהלך המאה ה-19, כך גם זישע ברייטבארט סיפק ליהודים את האלטר אגו המושלם בראשית המאה ה-20. ברייטבארט היה נער הפוסטר של "יהדות השרירים" של נורדאו, הפנטזיה הארית בגרסתה הנימולה, פאליות מתפרצת בעידן של ליבידו יהודי מכווץ.
