google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

הסיפור הנשכח של אהרון אבני

שלומית אורן 

השם אהרון אבני מוכר לרובנו אך ורק בזכות מכון אבני. מעטים בלבד מודעים להיקף תרומתו לשדה האמנות בארץ ישראל. תערוכה חדשה במוזיאון הרצליה באוצרותו של רון ברטוש המציינת 70 שנה למותו של אבני, באה לשנות זאת.

אסופת הציורים המוצגת במוזיאון הרצליה, בדגש על ציורי השמן של אבני, נותנת הצצה לאופי יצירתו המשתנה של אבני לאורך שלושה עשורים של יצירה. מה שלא רואים בציורים הללו הוא את התרומה הרחבה שלו לציור הארץ ישראלי ואת הדרמה בחייו הקצרים (אבני נפטר ב-1951 והוא בן 45 בלבד).

 

בגיל 19 עלה אבני לארץ ישראל ומיד החל את לימודיו בבצלאל. השנה היא 1925. חבריו לספסל הלימודים היו חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן ועוד. בין המורים ניתן למנות את בוריס שץ, זאב רבן ואהרון שאול שור. אבני עשה להם חיים קשים, התלונן על תנאי ההעסקה של העובדים בבית הספר והתמרד עד שב-1928 עזב את בצלאל ועבר לתל אביב, בה ראה את המרכז המודרני של הציור בארץ. מהתקופה הזו ראוי לציין את הדיוקן העצמי של אבני שגם פותח את התערוכה, כולו עז מבע ומלא אופי.

להמשך הכתבה 

189653_98f82a9f54e04723be5fa0f1220e4872_mv2_d_5768_4614_s_4_2.webp
SO - ART לוגו.webp