מה רואים כאשר עוצמים את העיניים?
אם התשובה הראשונה שלכם היא "שחור", עצמו את השיניים למספר שניות, פקחו אותן והמשיכו לקרוא
ד"ר עדי יניב
|
|
כששואלים מה רואים כשעוצמים את העיניים, התשובה הראשונית תהיה בדרך כלל “כלום” או “חושך”. אבל אם נמשיך לשבת מספר שניות בעיניים עצומות, נשים לב שאנחנו כן רואים משהו. לכן, “כלום” אינה התשובה הנכונה, ובניגוד לאינטואיציה כשעוצמים את העיניים לא רואים צבע שחור, אלא גוון מסוים של אפור כהה, אותו כינה הפיזיקאי והפילוסוף הגרמני גוסטב פכנר (Fechner) בשם “אפור עצמי” (בגרמנית: eigengrau).
פכנר פעל במאה ה-19, היה מחלוצי תחום הפסיכופיזיקה – תחום מחקר שבוחן את הקשר בין גירויים פיזיקליים ובין החוויה הסובייקטיבית שהם מעוררים. הפסיכופיזיקה עוסקת בשאלות כמו עד כמה חזק צליל, אור או ריח צריכים להיות כדי שבכלל נבחין בהם, ובאיזו מידה צריך לשנות את הגירוי, למשל להגביר את את עוצמת הצליל, כדי שאדם יחוש בהבדל. מטרת התחום היא למצוא קשרים מתמטיים בין מאפיינים של העולם הפיזי לבין החוויה האישית – כאלו שיהיו נכונים לא רק לאדם מסוים, אלא לאוכלוסיה כולה.
במסגרת מחקריו, בחן פכנר את הקשר בין מאפייני האור לבין התגובה הסובייקטיבית אליו: מהי עוצמת האור המינימלית שאפשר לראות ומהו סף ההבחנה. כאשר ביקש מנבדקים לעצום את עיניהם הוא שם לב לתופעה מעניינת. פכנר כתב: “על ידי תשומת לב מדוקדקת, ניתן להבחין כי בחשיכה שאתה רואה כשעיניך עצומות יש מעין אבק דק העשוי מאור”.
בספרות המדעית המושג “אפור עצמי” פחות נפוץ, ולרוב מתייחסים לתופעה כ”רעש ויזואלי” (Visual noise). כך או כך, מדובר בתופעה הקשורה למנגנון הראייה שלנו.
