google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

הגנטיקה של מזדקני העל 

גל מנלה

פחות מעשירית האחוז מהאוכלוסייה הם בני 100 ויותר, עוד פחות מכך מגיעים עד גיל 105 או 110. הנסיבות שמאפשרות לאותם יחידי סגולה להגיע לגיל מופלג עודן לוטות בערפל. חלקן בוודאי קשור לסביבה – למשל חיים מוגנים, תזונה בריאה, פעילות גופנית וקיומם של שירותי בריאות זמינים. ברור לא פחות שאפילו הגֵנים הטובים ביותר לא ימנעו מאדם למות צעיר, למשל בתאונת דרכים.

אלה מאיתנו שלא נפגעו מגורם מקרי בגיל צעיר, מתחילים בסביבות גיל העמידה לצבור מחלות זִקְנה כרוניות, כגון מחלות לב וכלי דם, מחלות ניווניות של מערכת העצבים או סרטן. המחלות האלה, או סיבוכים שקשורים אליהן, יכריעו במוקדם או במאוחר כל אדם. אבל הקבוצה האקסקלוסיבית של בני ה-100 ומעלה מצליחה לחמוק מהן טוב יותר מרוב האנשים. האם זה רק מזל, או לפחות סביבת מחיה נוחה במיוחד והרגלים נכונים? ואולי בכל זאת יש בביולוגיה שלהם משהו מיוחד שמאפשר את אורך החיים הממושך במיוחד הזה?

במחקר שפורסם לאחרונה ריצפו חוקרים לראשונה את כלל החומר התורשתי של 81 נשים וגברים מגיל 105 ומעלה מכל רחבי איטליה. את הממצאים השוו לקבוצת ביקורת עם אותו פיזור גיאוגרפי, שהגיל הממוצע של חבריה היה 68, במטרה למצוא אם יש רצפים גנטיים שמייחדים את מאריכי הימים לעומת האוכלוסייה הרגילה. החוקרים הניחו שאם יש ל"מזדקני-העל" מאפיינים גנטיים ייחודיים, ייתכן שהם יהיו קשורים למנגנונים הביולוגיים שסייעו להם להגיע לגילם הנכבד.

להמשך הכתבה

davidson.png
gal_manella_n-01.png
14931_580.jpg