יכולות הקשב של פגים
מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מציג סקירה שיטתית וניתוח מטא-אנליטי ממחקרים שנערכו ב-50 השנים האחרונות, בהם נבחנו יכולות קשב של פגים. הממצאים מלמדים על קשיים משמעותיים האופייניים לפגים, אך חושפים גם פן אופטימי של צמצום הלקויות בעקבות שיפור משמעותי בטיפול בפגיות. את המחקר, שנערך במעבדה הנוירופסיכולוגית-התפתחותית בראשותה של פרופ' רוני גבע, הובילו אור בורשטיין, דוקטורנט ומלגאי נשיא, וציפי זיון, תלמידת תואר ראשון, מצטיינת דיקן.
ניתוח הנתונים מלמד על יתרון ביכולתם של פגים שזה עתה נולדו לעקוב אחר גירויים בחודש הראשון לחיים בעקבות חשיפה לעולם שמחוץ לרחם. אולם יתרון זה נמוג עד מהרה, ולצדו מתגלה חוסר משמעותי ביכולתם של הפגים הצעירים למקד קשב באובייקט על בסיס הכוונה פנימית, שהיא יכולת קשבית החיונית ללמידה על העולם. החוסר ביכולת למקד קשב בולט עוד יותר בקרב פגים שנולדו צעירים במיוחד, והוא ניכר כבר בשנה-שנתיים הראשונות לחיים.
עם זאת, המחקר מציף גם פן אופטימי חשוב: נמצא ששיפור הטיפול בפגיות במהלך ארבעת העשורים האחרונים מאפשר מיתון הקושי בהכוונה רצונית של קשב ובמיקודו, שעמו מתמודדים הפגים. ממצא זה מעיד על כך שאנחנו בדרך הנכונה למציאת כלים שיעזרו לפגים לפתח יכולות קוגניטיביות נדרשות ללמידה ולהסתגלות לשינויים.
ישנן עדויות רבות לכך שאוכלוסיות שנולדו בטרם עת מראות פגיעות רבה מהרגיל לקשיים שונים בתפקודי קשב, כשהבולט שבהם הוא סיכון להפרעת קשב וריכוז \ היפראקטיביות (ADHD), שגדל ככל ששבוע הלידה מתקצר, מסבירים החוקרים. ב-50 השנים האחרונות התבצעו מחקרים רבים בקרב תינוקות ופעוטות שניסו לבחון את הקשר בין לידה בטרם עת ובין התפתחות קשבית בשלבים מוקדמים אלה. אולם, טרם התבצע מחקר שיטתי ומקיף שאסף את כל הידע החשוב שנצבר באופן שיאפשר להסיק מסקנות רחבות יותר מעבר למדגם הספציפי. המחקר החדש נועד לספק תמונה רחבה ושיטתית של הנושא.
